מדיניות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10: שורה 10:
}}
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} גישה כללית של [[ארגון]] או [[ממשלה]] בהקשר לנושאים ועניינים מהותיים ופחות מהותיים, העומדים לפתחה ותחת השפעתה.
# {{רובד|עברית חדשה}} גישה כללית של [[ארגון]] או [[ממשלה]] בהקשר לנושאים ועניינים מהותיים ופחות מהותיים, העומדים לפתחה ותחת השפעתה.
#:מדינות היא פעולה
#:*{{הדגשה|'''מדיניות''' זו, מובטחני בכך, תסכּל את מטרת ממשלת הוד מלכותו להשכין שלום בארץ|[http://benyehuda.org/ben_gurion/maaraxa51.html "מכתב למפקד הצבאי הגנרל היינינג"], [[w:דוד בן גוריון|דוד בן גוריון]]}}
#:*{{הדגשה|'''מדיניות''' זו, מובטחני בכך, תסכּל את מטרת ממשלת הוד מלכותו להשכין שלום בארץ|[http://benyehuda.org/ben_gurion/maaraxa51.html "מכתב למפקד הצבאי הגנרל היינינג"], [[w:דוד בן גוריון|דוד בן גוריון]]}}
#:* "לישראל אין '''מדיניות''' חוץ, רק '''מדיניות''' פנים" (תרגום הציטוט "Israel has no foreign policy - only domestic politics", המיוחס ל[[w:הנרי קיסינג'ר|הנרי קיסינג׳ר]]).
#:* "לישראל אין '''מדיניות''' חוץ, רק '''מדיניות''' פנים" (תרגום הציטוט "Israel has no foreign policy - only domestic politics", המיוחס ל[[w:הנרי קיסינג'ר|הנרי קיסינג׳ר]]).

גרסה מתאריך 12:46, 14 בפברואר 2024

מְדִינִיּוּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מדיניות
הגייה* mediniyut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ד־ו־ן
דרך תצורה מדיני + ־וּת
נטיות ר׳ מְדִינִיּוּיוֹת[1], מְדִינִיּוּת־, מְדִינִיּוּיוֹת־
  1. עברית חדשה גישה כללית של ארגון או ממשלה בהקשר לנושאים ועניינים מהותיים ופחות מהותיים, העומדים לפתחה ותחת השפעתה.
    מדינות היא פעולה

גיזרון

  • מהמילה מדינה, המשותפת לכמה שפות שמיות, אל המילה מדיני בצירוף צורן סופי ־וּת.

צירופים

מילים נרדפות

תרגום

מידע נוסף

  •   לפי החלטה 2.3.7 בדקדוק של האקדמיה ללשון העברית: "צורת הרבים של שמות בסיומת ־יוּת, כגון אישִיוּת, אחרָיוּת, נגזרת בדרך הרגילה בעברית: אישיוּיוֹת, אחריוּיוֹת. המבקש להימנע מן הצורות האלה ישתמש בתחליפים, כגון סוגי אישיות, מינֵי אחריות".

ראו גם


השורש דון

השורש ד־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא עפ"י גזרת השלמים, יתר הנטייה נעשית עפ"י גזרת נע"ו/י .

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית קביעת זכיות וחובות בין אדם לחברו, חריצת משפט
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים

ד־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל דָּן דָּן יָדוּן דּוּן לָדוּן
נִפְעַל נָדוֹן נָדוֹן יִדּוֹן הִדּוֹן לְהִדּוֹן
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל דִּיֵּן מְדַיֵּן יְדַיֵּן דַּיֵּן לְדַיֵּן
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּיֵּן מִדַּיֵּן יִדַּיֵּן הִדַּיֵּן לְהִדַּיֵּן

הערות

  • בבניין קל הנטייה מותרת לפי שתי דרכים- לפי ע"ו או לפי ע"י, דהיינו: לָדוּן וְגַם לָדִין, אָדוּן וְגַם אָדִין, תָּדֹנָּה וְגַם תָּדֵנָּה, דּוּנוּ וְגַם דִּינוּ וכולי (במקורות ניטה בייחוד לפי ד־י־ן).
  • בבניין התפעל הנטייה נעשית בהידמות הדל"ת לתי"ו או בלעדיה, דהיינו: לְהִתְדַּיֵּן אוֹ לְהִדַּיֵּן, תִּתְדַּיְּנִי אוֹ תִּדַּיְּנִי, מִתְדַּיְּנִים אוֹ מִדַּיְּנִים וכלי.
  • בבניין נפעל קיימות שתי דרכֵי הטיה: המקראית- נָדוֹן או התלמודית- נִדּוֹן. ההבדל ניכר רק בעבר ובבינוני, יתר הנטיות מזדהות.