מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
חשבון
הגייה *
kheshbon
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ח־שׁ־ב
דרך תצורה
משקל קִטְלוֹן
נטיות
חשבון מהמכולת .
תחום במתמטיקה , העוסק בביצוע פעולות עם מספרים .
”הַמְבֻגָּרִים יָעֲצוּ לִי לִמְשֹׁךְ יָדִי מִצִּיּוּר נְחָשִׂים-בָּרִיחִים מִבִּפְנִים אוֹ מִבַּחוּץ וּבִמְקוֹם זֹאת לִשְׁקֹד עַל לִמּוּדֵי הַגֵּיאוֹגְרַפְיָה, דִּבְרֵי-הַיָּמִים, הַחֶשְׁבּוֹן וְהַדִּקְדּוּק.“ (הַנָּסִיךְ הַקָּטָן , מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי , תרגום: אריה לרנר , בפרויקט בן יהודה )
התחלנו ללמוד חשבון בכיתה א'.
טופס עליו מצויינים כלל הפעולות הכספיות שנעשו, והסך הכולל של כל אותן פעולות.
”אִם יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר, מוֹצִיא לְפִי חֶשְׁבּוֹן ; וְאִם לָאו, מוֹצִיא תְרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכּל, וְהַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְפִי חֶשְׁבּוֹן .“ (משנה, מסכת חלה – פרק ג, משנה ט )
”יוֹתֵר מִכָּאן, יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן ; מַה הוּא מַחֲזִיר לוֹ, מָעוֹת; וְאִם רָצָה, מַחֲזִיר לוֹ קַרְקַע.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ז, משנה ב )
”בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ. וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן .“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה כב )
מלצר, הבא לי את החשבון , בבקשה!
[עממי] מערכת יחסים הכוללת גמול נקימה ונטירה .
יש לי איתו חשבון ארוך מאז שאנחנו בבית הספר. יש בינינו חשבון בלתי פתור.
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו . ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה . בקצרה: חשבון של משתמש רשום, וכן הגדרה המתאימה למשפטים להלן מקוהלת.
”סַבּוֹתִי אֲנִי וְלִבִּי לָדַעַת וְלָתוּר וּבַקֵּשׁ חָכְמָה וְחֶשְׁבּוֹן וְלָדַעַת רֶשַׁע כֶּסֶל וְהַסִּכְלוּת הוֹלֵלוֹת.“ (קהלת ז , פסוק כה )
”רְאֵה זֶה מָצָאתִי אָמְרָה קֹהֶלֶת אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן .“ (קהלת ז , פסוק כז )
”לְבַד רְאֵה-זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים.“ (קהלת ז , פסוק כט )
"חֲפָצֶיךָ בּוֹ אֲסוּרִים, וְגַם לַחֲשׁוֹב חֶשְׁבּוֹנוֹת / הִרְהוּרִים מֻתָּרִים, וּלְשַׁדֵּךְ הַבָּנוֹת" (מה ידידות )
קיימת מקבילה ערבית כפועל: חַסַבַּ (حَسَبَ) בהוראת לספור, לחשב. ארמית : חשב (ܚܫܒ). השוו למצרית -קדומה בהוראת לשבור-לשברים בהגיית הֶשֱׂבְּ,להלן הירוגליף (ḥsb ):
השורש חשׁב
ח-שׁ-ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
חָשַׁב
חוֹשֵׁב
(ב׳ פעוּל: חָשׁוּב)
יַחְשֹׁב
חֲשֹׁב
לַחְשֹׁב
נִפְעַל
נֶחְשַׁב
נֶחְשָׁב
יֵחָשֵׁב
הֵחָשֵׁב
לְהֵחָשֵׁב
הִפְעִיל
הֶחְשִׁיב
מַחְשִׁיב
יַחְשִׁיב
הַחְשֵׁב
לְהַחְשִׁיב
הֻפְעַל
הֻחְשַׁב
מֻחְשָׁב
יֻחְשַׁב
-אין-
-אין-
פִּעֵל
חִשֵּׁב
מְחַשֵּׁב
יְחַשֵּׁב
חַשֵּׁב
לְחַשֵּׁב
פֻּעַל
חֻשַּׁב
מְחֻשָּׁב
יְחֻשַּׁב
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְחַשֵּׁב
מִתְחַשֵּׁב
יִתְחַשֵּׁב
הִתְחַשֵּׁב
לְהִתְחַשֵּׁב
המטה בחיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחֲשֹׁב, נֶחֱשָׁב, לְהַחְשִׁיב, מָחֳשָׁב (מֻחֲשָׁב) וכיוצא באלה.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
חשבון
הגייה *
kheshbon
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ח־שׁ־ב
דרך תצורה
משקל קִטְלוֹן
נטיות
עיר מקראית שהתקיימה בעבר הירדן .
”וַיִּקַּח יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל-הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל-עָרֵי הָאֱמֹרִי בְּחֶשְׁבּוֹן וּבְכָל-בְּנֹתֶיהָ“ (במדבר כא , פסוק כה )
”וַתָּבֹאוּ אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיֵּצֵא סִיחֹן מֶלֶךְ-חֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מֶלֶךְ-הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ לַמִּלְחָמָה וַנַּכֵּם“ (דברים כט , פסוק ו )
”חֶשְׁבּוֹן וְכָל-עָרֶיהָ אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר דִּיבוֹן וּבָמוֹת בַּעַל וּבֵית בַּעַל מְעוֹן“ (יהושע יג , פסוק יז )
”בְּצֵל חֶשְׁבּוֹן עָמְדוּ מִכֹּחַ נָסִים כִּי-אֵשׁ יָצָא מֵחֶשְׁבּוֹן וְלֶהָבָה מִבֵּין סִיחוֹן וַתֹּאכַל פְּאַת מוֹאָב וְקָדְקֹד בְּנֵי שָׁאוֹן“ (ירמיהו מח , פסוק מה )
”צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל-שַׁעַר בַּת-רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק“ (שיר השירים ז , פסוק ה )