מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חלוק
|
| הגייה* |
khaluk
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ל־ק
|
| דרך תצורה |
משקל קַטּוּל
|
| נטיות |
ר׳ חַלּוּקִים
|
חלוקים
- אבן עגולה ששויפה ע"י זרימת המים בדרך של שחיקה, ולכן ניתן למצואה על שפת הנחל.
- ”וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר-לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי-אֲבָנִים מִן-הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר-לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי.“ (שמואל א׳ יז, פסוק מ)
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.[1]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חלוק
|
| הגייה* |
khaluk
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ל־ק
|
| דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
| נטיות |
ר׳ חֲלוּקִים
|
איור של חלוק
- בגד ארוך ובעל שרוולים, המכסה את כלל הגוף. זהו בגד פתוח, שנסגר באמצעות אבנט מתאים.
- ”לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר, אֲבָל מַשְׁאִיל לוֹ חָלוּק וְטַבַּעַת וְטַלִּית וּנְזָמִים וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ד, משנה א)
- ”וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ פְגָם, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה, מָעַל; כֵּיצַד – נָתְנָה קַטְלָא בְצַוָּארָהּ, טַבַּעַת בְּיָדָהּ, שָׁתְתָה בְּכוֹס שֶׁל זָהָב, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנֵית – מָעֲלָה; לָבַשׁ בְּחָלוּק, כִּסָּה בְּטַלִּית, בִּקַּע בְּקַרְדֹּם, לֹא מָעַל עַד שֶׁיִּפְגּוֹם.“ (משנה, מסכת מעילה – פרק ה, משנה א)
- ”הִשְׁאִילָה חֲלוּקָהּ לַנָּכְרִית אוֹ לַנִּדָּה, הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָהּ; שָׁלֹשׁ נָשִׁים שֶׁלָּבְשׁוּ חָלוּק אֶחָד, אוֹ שֶׁיָּשְׁבוּ עַל סַפְסָל אֶחָד וְנִמְצָא עָלָיו דָּם, כֻּלָּן טְמֵאוֹת.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ט, משנה ג)
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלוקים |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חלוק
|
| הגייה* |
khaluk
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ל־ק
|
| דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
| נטיות |
נ׳ חֲלוּקָה, ר׳ חֲלוּקִים, נ"ר חֲלוּקוֹת
|
- (יש לשכתב פירוש זה): שחלקיו מופרדים זה מזה
- ”נִטְמֵאת אַחַת מִן הַחַלּוֹת אוֹ אֶחָד מִן הַסְּדָרִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶם יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה, שֶׁאֵין קָרְבַּן צִבּוּר חָלוּק.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ב, משנה ב)
- אהבתי חלוקה שוה בשוה בין ילדי.
- עמדתי חלוקה בין השיטות.
- מנוגד בדעתו לדעת האחר
- חלוק היה רבי יהודה אף בזו
- אני חלוק עליך בנושא זה
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חלוק
|
| הגייה* |
khiluk
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ל־ק
|
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
| נטיות |
|
חילוק של 20 לארבע נותן 5.
- פיצול דבר בין כמה נמענים, כך שכל אחד מקבל מנה שווה.
- ”יוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לַשַּׁבָּת, בֵּין מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מִלְּאַחֲרֶיהָ, הָיוּ כָל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת בְּחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ה, משנה ז)
- בהשאלה מן (1): אחת מארבע פעולות חשבון, נחשבת לכפל בהופכי.
ערך בוויקיפדיה: חלוק נחל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלוקי נחל
