חוזה

תוכן עניינים

חוזה

הסכם מחייב בין שני צדדים או יותר, כך שכל צד חייב למלא את חלקו. לעתים קרובות החוזה מגדיר גם סנקציה, קנס, או עונש על צד שלא יקיים את החוזה או יפר אותו.
- "השליח עשה חוזה עם אחד התלמידים, כי בשעה מאוחרת בלילה, כשתכלה רגל מן הישיבה, יניח אכסמפלאר אחד בתוך כל גמרא וגמרא" "בחיינו ובעיתונותנו", י"ח ברנר
- ישנם מספר סוגים של חוזים: חוזה בכתב, חוזה בעל־פה, חוזה ג'נטלמני ועוד.
- על פי החוק, חוזים בעסקאות נכסי דלא ניידי יהיו אך ורק בכתב.
- האמן נתבע על ידי חברת התקליטים מכיוון שהפר את החוזה.

מופיעה כבר בלשון המקרא: "כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה" (ישעיהו כ״ח – פסוק ט״ו), אולם משמעותה אינה ברורה.

למשל, רש"י, מצודות דוד ומצודות ציון מפרשים "חוזה"="גבול", בדומה למלה "מחוז" בביטוי מחוז חפצו. מלבי"ם מפרש: "אות לראות ולחזות בו".

בספר "ודייק" מאת יעקב בהט ומרדכי רון הבחינו המחברים בין "ברית" ("קשר רעות וידידות, הסכם של שלום וכונות טובות") ובין "חוזה" ("כתב התקשרות, הסכם בין בני אדם בענין מסחרי וכיוב"). בפרט, גרסו המחברים כי "כורתים ברית" ו"עושים חוזה", ולא להפך. ראו גם בערך ברית.

החוזה עמוס

לשון המקרא אדם בעל יכולת לראות ולנבא את אשר יהיה בעתיד.
- הרצל נחשב לחוזה המדינה.
- "וַיָּקָם דָּוִד בַּבֹּקֶר, וּדְבַר ה' הָיָה אֶל גָּד הַנָּבִיא חֹזֵה דָוִד" (שמואל ב' כד, יא)
- "וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח" (עמוס ז, יב)