חברור

יש להוסיף לדף זה את הערך: חִבְרוּר.

חַבְרוּר[עריכה]

חבר של חבר. מי שמוכר אך ורק דרך ידיד משותף.
- ”אֵל כְּחַבְרוּר לְחָבֵר,ֹ אֵל כִּתְפִילִּין לְקַרְקָפֶל / וְאֵל כַּגְּנֵבָה הַמַּלְכוּתִית, חָטְפָה כֶּסֶף-צֵלָע וְהֵשִׁיבָה זְהַב-אִשָּׁה.“ (חֲקוּקוֹת אוֹתִיּוֹתַיִךְ, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
- ”וְהַיָּם לְעֻמָּתוֹ עָנָה בְּאַפְרוּרִית רְגוּגַת שְׁבִילֵי-סוֹמֶק. וּמִשְׁבָּר חָצוּף, וַחֲבֵרוֹ וְחַבְרוּר-חֲבֵרוֹ, הָרְסוּ אֶל הַסְּלָעִים, שְׁטָפוּם, הִשְׁתַּלְּחוּ אֶל תּוֹךְ הַבְּרֵכָה לְעָכְרָהּ.“ (עֲקֵדַת שֶׁלֶמְיָהוּ, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)

לשון חז"ל מופיע פעם אחת בתלמוד הבבלי: ”לך ולחברך ולחברורך“ (בבלי, מסכת כתובות – דף סה, עמוד א)

ערך בוויקיפדיה: חברור (באנגלית)