התחתן
מראה
הִתְחַתֵּן
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | התחתן |
שורש וגזרה | ח־ת־ן, גזרת השלמים |
בניין | הִתְפַּעֵל |
- לשון המקרא בא בברית זוגיות.
- "היא התחתנה והיא מאושרת / למרות שבעלה היה מין שד ופרד" (סיגליות, מאת ססיליה, בתרגום יהונתן גפן)
- "יש חגיגה, אומרים בעיר מסיבה, / אומרים ההיא התחתנה, / חגגנו עד אור הבוקר." (חגיגה, מאת הנרי)
- "עוד דבר אחד נותר רק אם תגידי כן / בואי נשתטה ונתחתן" (להשתטות לפעמים, מאת אילן גולדהירש)
- "ולפעמים היית לוחשת לי, בין אנשים: / בוא נתחתן, תעשה לי ילד, ותכתוב לי שיר." (נצמדנו, מאת שלמה ארצי)
- "אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, / אֲנִי יָשֵׁן וְחוֹלֵם עָלַיִךְ. / כְּשֶׁאֶחְזֹר הָעִירָה נִתְחַתֵּן. " (אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, מאת תלמה אליגון רוז)
גיזרון
[עריכה]מבואות נוספים
[עריכה]- ”וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ-לָנוּ וְאֶת-בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם“ (בראשית לד, פסוק ט)
- ”וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא-תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא-תִקַּח לִבְנֶךָ.“ (דברים ז, פסוק ג)
- ”כִּי אִם-שׁוֹב תָּשׁוּבוּ וּדְבַקְתֶּם בְּיֶתֶר הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם וְהִתְחַתַּנְתֶּם בָּהֶם וּבָאתֶם בָּהֶם וְהֵם בָּכֶם.“ (יהושע כג, פסוק יב)
- ”וַיְצַו שָׁאוּל אֶת-עֲבָדָּו דַּבְּרוּ אֶל-דָּוִד בַּלָּט לֵאמֹר הִנֵּה חָפֵץ בְּךָ הַמֶּלֶךְ וְכָל-עֲבָדָיו אֲהֵבוּךָ וְעַתָּה הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ.“ (שמואל א׳ יח, פסוק כב)
- ”וַיִתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת-בַּת-פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל-עִיר דָּוִד עַד כַּלּתוֹ לִבְנוֹת אֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-בֵּית יְהוָה וְאֶת-חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב.“ (מלכים א׳ ג, פסוק א)
- ”הֲנָשׁוּב לְהָפֵר מִצְוֹתֶיךָ וּלְהִתְחַתֵּן בְּעַמֵּי הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֲלוֹא תֶאֱנַף-בָּנוּ עַד-כַּלֵּה לְאֵין שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה.“ (עזרא ט, פסוק יד)
- ”וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב וַיִּתְחַתֵּן לְאַחְאָב.“ (דברי הימים ב׳ יח, פסוק א)
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]- מתחתנים ונישאים, באתר האקדמיה ללשון העברית, 11 באוגוסט 2014
סימוכין
[עריכה]- ↑ יעקב עציון, "החתן, הכלה והחותנת (לפרשת יתרו)". השפה העברית