האיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הֵאִיר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא האיר
שורש וגזרה א־ו־ר, גזרת נע"ו/י
בניין הִפְעִיל
  1. הפיץ אור.
    • ”וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן“ (בראשית א, פסוק טו)
    • ”לֹא-יִהְיֶה-לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ, לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ, הַיָּרֵחַ לֹא-יָאִיר לָךְ; וְהָיָה-לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם, וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ“ (ישעיהו ס, פסוק יט)
    • "טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה/ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה/ לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה/ כַּנָּה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה" ("תפילת הטל"/ ר' אלעזר ביריבי קיליר)
    • ”וְאוֹמֵר מִי אֲשֶׁר יָאִיר/ בְּצֵאת מִמְּקוֹם אָרֶב/ וְאוֹי עַל מִי יְהִי מַלְבּוּשׁ/ לְמִקְצָתוֹ עֲנֵה חָרֶב“ (וְאוֹמֵר מִי אֲשֶׁר יָאִיר, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
  2. בהשאלה: הִבְהִיר, שָׁפַךְ אוֹר עַל דְּבַר-מָה שֶׁאֵינוֹ מוּבָן.
    • הראיות החדשות האירו את הפרשה המסועפת.

גזרון[עריכה]

  • באוגריתית: 𐎊𐎀𐎗𐎋 (יאַרך, יְאִירֵךְ).[1]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

למשמעות (1):

למשמעות (2):

ניגודים[עריכה]

למשמעות (1):

תרגום[עריכה]

למשמעות (1):

למשמעות (2):

ראו גם[עריכה]

השורש אור

השורש א־ו־ר הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה לפי משקל "פָּעֹל".

נטיות הפעלים[עריכה]

א־ו־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אוֹר אוֹר יָאוֹר אוֹר לֵאוֹר
נִפְעַל נָאוֹר נָאוֹר יֵאוֹר הֵאוֹר לְהֵאוֹר
הִפְעִיל הֵאִיר מֵאִיר יָאִיר הָאֵר לְהָאִיר
הֻפְעַל הוּאַר מוּאָר יוּאַר -אין- -אין-
פִּעֵל אִיֵּר מְאַיֵּר יְאַיֵּר אַיֵּר לְאַיֵּר
פֻּעַל אֻיַּר מְאֻיָּר יְאֻיַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל


הערות[עריכה]

  • בבניין קל, בגופים הראשון והשני החולם המלא אחרי פה"פ הופך לחולם חסר בהטיית העבר, כך; אֹרְתִּי, אֹרְנוּ, אֹרְתָּ וכו'...
  • בבניין קל, בזמן הֶעתיד של צורת הנוכחות והנסתרות, ת' האית"ן תונע בקמץ, כך: תָּאֹרְנָה.
  1. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 425; לוח UT 77.