גלות
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
גלות |
| הגייה* |
galut |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
ג־ל־ה, גזרת נחי ל"ה |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' גָלוּיוֹת |
- עקירה ממולדת, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה.
-
- הממלכה האשורית כבשה ארצות רבות באזור, והייתה הראשונה להשתמש בגלות ככלי לדיכוי העמים הנכבשים.
- גלות בבל היא גלות ממלכת יהודה, שהחלה בשנת 597 לפנה"ס על ידי נבוכדנצאר והושלמה ב-586 לפנה"ס עם הגליתו של המלך צדקיהו.
- היעדרותו של עם ישראל, או חלקים משמעותיים ממנו, מארץ ישראל.
-
- "יהודים, חסלו את הגלות - ולא, הגלות תחסל אתכם!" (ז'בוטינסקי)
- הגלות הייתה נושא מרכזי בפולמוס היהודי-נוצרי.
- מקום מושבו או נדודיו של הגולה לאחר גירוש מארצו. ארצות נכר.
-
- לקראת החתונה שב אלכסנדר מן הגלות והשלים עם אביו פיליפוס.
- "בזמן שבית־המקדש היה קיים, היו הלויים מתפרנסים ממעשר; ואפילו עכשיו בגלות אין הכוהנים יכולים לעלות לדוכן, עד שהלויים מכשירים אותם" ("על נהרות בבל", יהודה שטיינברג)
- קהל גולים.
-
- "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות;" (מגילת העצמאות של מדינת ישראל)
- שיבת ציון היא חזרתם של ה יהודי גלות בבל לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש.
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] קישורים חיצוניים
