מושב
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] מוֹשָׁב
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מושב |
| הגייה* | moshav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־שׁ־ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | מוֹשַׁב־; ר' מוֹשָׁבִים או מוֹשָׁבוֹת, מוֹשְׁבֵי־ או מוֹשְׁבוֹת־; מוֹשָׁבִי, מוֹשָבְךָ, מוֹשָׁבָהּ, מוֹשָׁבָם. |
- צורת התיישבות ייחודית לישראל המאגדת קבוצה של תושבים במסגרת כלכלית משותפת המבוססת על שיתוף (בדומה לקיבוץ) לצד פרטיות.
- מקום המשמש לישיבה.
-
- "וירוחם, שאיחר מעט לבוא, ממהר לשבת על מושבו; ופתאום הוא קופץ ממקומו." ("מעל כסאו", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
- "וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ עַל מוֹשָׁבוֹ כְּפַעַם בְּפַעַם אֶל מוֹשַׁב הַקִּיר" (שמואל א כ, כה)
-
- מקום בו שוכן דרך קבע אדם או מוסד ציבורי.
-
- "ירושלים היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון." (סע' 2 לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל)
- "ואם יבצר מאת אחד היהודים למכור את מסחרו... ישאר הסוחר ההוא במקום מושבו, והנשארים פה גם המה לא ישחיתו גורלם ולא ירעו את מצבם מאשר הוא עתה" ("מדינת היהודים", בנימין זאב הרצל)
-
- ישיבותיה של אסֵפה שבהן מתנהלים דיונים.
-
- נשיא המדינה רשאי לפתוח את ישיבת הכנסת הראשונה בכל מושב של הכנסת.
- "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ" (תהילים קז, לב)
-
[עריכה] צירופים
[עריכה] תרגום
צורת התיישבות:
מקום ישיבה:
מקום מגורים קבוע:
ישיבות אסֵפה: