בלם

בָּלַם[עריכה]

חסם סגר ועצר מפעולה. הפסיק תנועה בהפעלת כוח נגדי.
- ”אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ“ (תהלים לב, פסוק ט)
- ”אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם עצמו בשעת מריבה“ (בבלי, מסכת חולין – דף פט, עמוד א)

עברית חדשה [ספורט](יש לשכתב פירוש זה): שחקן שמטרתו לעצור
- במשחק הכדורגל הבלמים אחראים על ההגנה, אך לעיתים מצטרפים להתקפה
- שחקן הקישור ירד לעמדת הבלם

עברית חדשההתקן בכלי רכב שמאפשר להאט את תנועתו עד כדי עצירה מוחלטת.
- בלם יד ובלם רגל