על פי גזניוס פירוש השורש ב־ה־ם הוא חסם (כמו בערבית بهم); בהמה – חסומה, שפיה חסום במובן זה שאינה יכולה לדבר. מקביל לערבית بهيمة (בהימה), 𐎁𐎅𐎎𐎚 - אוגריתית [1]
באכדית בּוּלֻ (būlu) ⟷ יכתב בלשון מקראית: 'בוּל', השוו לפסוק : ”כִּי-בוּל, הָרִים יִשְׂאוּ-לוֹ“ (איוב מ, פסוק כ) שמפרשים רבים התחבטו בפרוש הולם עד שנמצא כי בלשון אכדית שבעלילות גילגמש מתועדת תיבת: בּוּלֻ (būlu) בהוראת: בהמה בעוד הצירוף בּוּל שָׁדִי (būl šadî) מתורגם מאכדית בהוראת: בהמת ההרים [2]. והשוו גם לבהמות המיקראי בהוראת - היפופוטם.
↑bhmt, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 216
↑"הילכו שניים יחדיו ? עיון במלווה אכדי חדש לעברית ולארמית של המקרא" מאת: אביגדור ויקטור הורוויץ / לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה ג' (סיוון התש"ע)
ערך בוויקיפדיה: בהמה