לדלג לתוכן

בהמה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

בְּהֵמָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בהמה
הגייה* behema
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ה־ם
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות ר׳ בְּהֵמוֹת; בֶּהֱמַת־, ר׳ בַּהֲמוֹת־; כ׳ בְּהֶמְתִּי, בְּהֶמְתְּכֶם; בַּהֲמוֹתַי, בַּהֲמוֹתֵיכֶם
בהמה
  1. לשון המקרא כלל החיות הולכות על ארבע.
    • ”מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת.“ (בראשית ו, פסוק כ)
  2. לשון המקרא כלל החיות המבויתות הולכות על ארבע.
    • בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם.“ (ויקרא יט, פסוק יט)
    • רועה הצאן יצא לשדה עם בהמתו.
  3. לשון המקרא [כינוי גנאי] כינוי לאדם העוסק בקדושה בעודו שרוי בטומאתו.
  4. לשון המקרא, עברית חדשה [כינוי גנאי] גס-רוח,המוני, שהתנהגותו בוטה או קולנית באופן קיצוני .
    • ”וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ“ (תהלים מט, פסוק יג)
    • ”אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ“ (תהלים מט, פסוק כא)
    • יששכר אוכל בפה מלא וללא סכו"ם, ממש בהמה.

גיזרון

[עריכה]
  • על פי גזניוס פירוש השורש ב־ה־ם הוא חסם (כמו בערבית بهم); בהמה – חסומה, שפיה חסום במובן זה שאינה יכולה לדבר. מקביל לערבית بهيمة (בהימה), 𐎁𐎅𐎎𐎚 - אוגריתית [1]
  • באכדית בּוּלֻ (būlu) ⟷ יכתב בלשון מקראית: 'בוּל', השוו לפסוק : ”כִּי-בוּל, הָרִים יִשְׂאוּ-לוֹ“ (איוב מ, פסוק כ) שמפרשים רבים התחבטו בפרוש הולם עד שנמצא כי בלשון אכדית שבעלילות גילגמש מתועדת תיבת: בּוּלֻ (būlu) בהוראת: בהמה בעוד הצירוף בּוּל שָׁדִי (būl šadî) מתורגם מאכדית בהוראת: בהמת ההרים [2]. והשוו גם לבהמות המיקראי בהוראת - היפופוטם.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בהמה


השורש בהם

השורש ב־ה־ם הוא שורש מגזרת השלמים. עברית חדשה גזור שם מן בהמה

נטיות הפעלים

[עריכה]
ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין-
נִפְעַל -אין-
הִפְעִיל -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּהֵם מִתְבַּהֵם יִתְבַּהֵם הִתְבַּהֵם לְהִתְבַּהֵם

הערות שוליים

[עריכה]
  1. bhmt, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 216
  2. "הילכו שניים יחדיו ? עיון במלווה אכדי חדש לעברית ולארמית של המקרא" מאת: אביגדור ויקטור הורוויץ / לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה ג‎' (סיוון התש"ע)