חיה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בפועל בנקבה, וגם לזכר חָיָה; ראו צורת הזכר, חַי.

חַיָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיה
הגייה* khaya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־י־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ חַיּוֹת, חַיַּת־
חיות שונות
  1. פרט מממלכה של יצורים רב תאיים ניידים (מלבד ספוגיים) שצורכים אנרגיה על ידי צריכת יצורים אחרים, למעט האדם.
    • ”וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.“ (בראשית לז, פסוק כ)
    • ”דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.“ (ויקרא יא, פסוק ב)
    • ”וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה.“ (יחזקאל א, פסוק ה)
    • ”זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם-רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם-גְּדֹלוֹת.“ (תהלים קד, פסוק כה)
  2. [כינוי גנאי] בהשאלה: אדם שאינו נוהג על־פי הכללים המקובלים בחברה.
  3. [מטאפיזיקה] נשמה, רוח חיים.
  4. שם פרטי לנקבה.

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת לכמה לשונות שמיות, למשל: אוגריתית: ḥwt, ארמית: ܚܝܘܬܐ (חַיְתָא/חַיֻתָא), וערבית: حَيَوَان (חַיַוָאן).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

जानवर‏‏‏‏ (תעתיק: jānvar)
  • הולנדית: dier‏, beest‏‏‏‏
  • הונגרית: állat‏‏‏‏
  • טורקית: hayvan‏‏‏‏
  • יוונית: ζώο‏‏‏‏ (תעתיק: zóo)
  • יפנית: 動物‏‏‏‏ (תעתיק: dōbutsu)
生き物‏‏‏‏ (תעתיק: ikimono)
حيوان‏‏‏‏ (תעתיק: חֵיְוָאן)
зверь‏‏‏‏ (תעתיק: zverʹ)
скотина‏‏‏‏ (תעתיק: skotína)
  • שוודית: djur‏‏‏‏
  • תאילנדית: สัตว์‏‏‏‏ (תעתיק: sàt)

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חיה
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Animalia
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיות

חִיָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חייה
שורש וגזרה ח־י־י/ה
בניין פִּעֵל
  1. הציל ממות; הקים את המת לתחייה.
    • ”וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים“ (שמות א, פסוק יז)
    • ”יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה; מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.“ (שמואל א׳ ב, פסוק ו)
  2. בהשאלה: בנה הריסות.
    • ”וַיֹּאמֶר: מָה הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים עֹשִׂים, הֲיַעַזְבוּ לָהֶם הֲיִזְבָּחוּ הַיְכַלּוּ בַיּוֹם הַיְחַיּוּ אֶת הָאֲבָנִים מֵעֲרֵמוֹת הֶעָפָר וְהֵמָּה שְׂרוּפוֹת.“ (נחמיה ג, פסוק לד)
    • ”וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב מִן הַמִּלּוֹא וְעַד הַסָּבִיב וְיוֹאָב יְחַיֶּה אֶת שְׁאָר הָעִיר“ (דברי הימים א׳ יא, פסוק ח)

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • ב שמות א ותחייןָ את הילדים, חז"ל פירשו ספקו להם מים ומזון ולא רק שנמנעו מלהמיתם במצוות המלך.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • בלשון הווה ועתיד קל להחליף בין בניין פיעל להֶחֱיָה בבניין הפעיל שלא נהוג (מְחַיֶּה לעומת מַחֲיֶה, ויְחַיֶּה לעומת יַחֲיֶה)

ראו גם[עריכה]

השורש חיה

השורש ח־י־ה הוא שורש מורכב הניטה בחלק מזמן העבר ובזמן הבינוני של בניין קל לפי גזרת ע"ע, וביתר הנטייה ניטה לפי גזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־י־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חַי (זכר) או חָיָה (זכר) חַי יִחְיֶה חֱיֵה או חֲיֵה לִחְיוֹת
נִפְעַל
הִפְעִיל הֶחֱיָה מַחֲיֶה יַחֲיֶה הַחֲיֵה לְהַחֲיוֹת
הֻפְעַל הָחֳיָה מָחֳיֶה יָחֳיֶה -אין- -אין-
פִּעֵל חִיָּה מְחַיֶּה יְחַיֶּה חַיֵּה לְחַיּוֹת
פֻּעַל חֻיָּה מְחֻיֶּה יְחֻיֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַיָּה מִתְחַיֶּה יִתְחַיֶּה הִתְחַיֵּה לְהִתְחַיּוֹת

הערות[עריכה]

  • בבניין קל, המטה בצורת העבר לפי נחי ל"י/ה: חָיָה (נסתר), חָיְתָה (נסתרת), חָיוּ וכולי אינו משתבש.
  • בבניין הפעיל, הצורות הרווחות הן צורת העבר וצורת המקור, יתר הצורות נהוגות לפי בניין פיעל.
  • בבוא אותיות השימוש לפני שורש זה, כאשר על פה"פ להיחטף, היא נהפכת לשווא ואות השימוש באה לפניה בחיריק (וזו גם הדרך לצורת העתיד בבניין קל עם אותיות אית"ן), דוגמת: ”וִחְיוּ“ (בראשית מב, פסוק יח), ”וִחְיִיתֶם“ (יחזקאל לז, פסוק ה), ”לִחְיוֹת“ (יחזקאל לג, פסוק יב) וכדומה.