עברה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

עֲבֵרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עבירה
הגייה* avera
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ב־ר א
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות עֲבֵרַת־; ר׳ עֲבֵרוֹת
עבירת איומים
  1. לשון חז"ל מעשה או מחדל האסורים לפי הכללים המחייבים בחברה, כגון חוקי המדינה או ההלכה הדתית.
    • עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.“ (משנה, מסכת יומאפרק ח, משנה ט)
    • ”בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה (כְּבַחֲמוּרָה), וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה; שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה; שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה.“ (משנה, מסכת אבותפרק ד, משנה ב)
    • ”כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג – יעבור ואל יהרג, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף עד, עמוד א)
    • ”כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה – הותרה לו. הותרה לו?! סלקא דעתך? אלא אימא: נעשית לו כהיתר.“ (בבלי, מסכת יומאדף פו, עמוד ב)
    • "אין עבירה ואין עונש עליה, אלא אם כן נקבעו בחוק או על־פיו." (סעיף 1 לחוק העונשין)

גיזרון[עריכה]

  • שם פעולה מן הפועל עָבַר המקראי.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עבירה
ויקימסע מדריך טיולים בוויקימסע: פשיעה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עבירות


השורש עבר א

השורש ע־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ע־ב־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָבַר עוֹבֵר יַעֲבוֹר עֲבוֹר לַעֲבוֹר
נִפְעַל נֶעֱבַר נֶעֱבָר יֵעָבֵר הֵעָבֵר לְהֵעָבֵר
הִפְעִיל הֶעֱבִיר מַעֲבִיר מַעְבִיר יַעֲבִיר הַעֲבֵר לְהַעֲבִיר
הֻפְעַל הֻעֲבַר או הָעֲבַר מָעֲבָר יֻעֲבַר יָעֲבַר -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

</noinclude>

עֶבְרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עברה
הגייה* evra
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ב־ר ג
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ עֲבָרוֹת; עֶבְרַת־, ר׳ עֶבְרוֹת־
  1. לשון המקרא כעס, זעם, מה שנעשה מתוך כעס.
    • ”אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה.“ (בראשית מט, פסוק ז)
    • ”יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים“ (תהלים עח, פסוק מט)
    • ”יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל.“ (צפניה א, פסוק טו)
    • ”כל שאינו מניח בן ליורשו הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה.“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף קטז, עמוד א)

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

עֲבָרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עברה
הגייה* avara
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ב־ר א
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות ר׳ עֲבָרוֹת; עֲבָרַת־, ר׳ עֲבָרוֹת־
עֲבָרָה באחד מנהרות אפריקה
  1. לשון המקרא מעבורת, כלי שיט להעברת נוסעים ומטענם מגדת נהר אחת לשנייה.
    ”וְעָבְרָה הָעֲבָרָה לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בעינו [בְּעֵינָיו] וְשִׁמְעִי בֶן גֵּרָא נָפַל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן.“ (שמואל ב׳ יט, פסוק יט)
    • חצינו את הנהר בעברה.

גיזרון[עריכה]

  • מן עבר. האקדמיה ללשון עברית, מילון למונחי הימאות, 1970.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י על שמ"ב יט יט: "ועברה העברה - ספינת המעברה שעוברים בה את עבר רוחב הנחל."
  • מצודת ציון על שמ"ב יט יט: "העברה - רוצה לומר ספינה שעוברים בה רוחב המים."
  • מצודת דוד על שמ"ב יט יט: "ועברה העברה - [...] הספינה להעביר בה את בית המלך."

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

עֻבָּרָה[עריכה]

לערך העוסק בעֻבָּרָה במשמעות הולד עצמו; ראו לשון זכר עֻבָּר.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עוברה
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל אשה הנושאת ולד ברחמה.

גיזרון[עריכה]


מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]