כרסם
מראה
כִּרְסֵם או קִרְסֵם
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | כירסם או קירסם |
שורש וגזרה | כ־ר־ס־ם/ק־ר־ס־ם |
בניין | פִּעֵל |
- חיסל. חתך מן היסוד.
- אכל בנגיסות קטנות. השחית לאט לאט.
- ”יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה“ (תהלים פ, פסוק יד)
- ”שדה שקצרוה גוים, קצרוה לסטים, קרסמוה נמלים, שברתה הרוח או בהמה, פטורה“ (משנה, מסכת פאה – פרק ב, משנה ב)
- השלכתי גזר לארנבות והן כרסמו אותו ברעבתנות.
- השיטה המשפטית מכרסמת בסמכויות שרי הממשלה.
- ”מסקלין עד ראש השנה מקרסמין מזרדין מפסלין עד ראש השנה“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ב, משנה ג)
- ”החורש כל שהוא המנכש והמקרסם והמזרד כל שהוא חייב“ (משנה, מסכת שבת – פרק יב, משנה ב)
- ”שולי כלי עצם כלי זכוכית.. קרסם שפן ועשאן כלי ויש בהן קבלת רביעית נוטלין מהן לידים“ (תוספתא, מסכת ידים – פרק א, הלכה ז)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, ובלשון חז"ל בקו"ף המשעמעות המדויקת נתונה לפרשנות כנ"ל.
- מארמית: דוגמה: ”כי יחסלנו הארבה“ (דברים כח, פסוק לח) תרגום ירושלמי: ארי יקרסם יתיה גובא.
- יש קושרים לשורש כ־ר־ת הכרית.
- במקרא יש מפרשים שהתחלף עם ירמסנה[1].
נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- ”קרסמוה נמלים“ (משנה, מסכת פאה – פרק ב, משנה ז) - רס"ג תרגם "קרסמוה" לערבית-"קרצוהה" בהוראת "חתכוה", וזאת מן הפועל בערבית "יאקרידה" قَرِدَ , המקביל לשורש ג-ר-ד העברי [2]. השוו, קרדית,קרציה.
- בחז"ל בגירסאות מסוימות מופיע פעם אחת הפועל התקרסם. ”השולחן והטבלה והדולפני שנתקרסמו ונשתייר בהן טפחיים“ (תוספתא, מסכת כלים – פרק כא, הלכה ט)
- כַּרְסָם בלשון חז"ל שם של חולי בארמית (בבלי חולין ק"ה).