תבנית:החלטות פעלים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החלטות האקדמיה באשר לנטיות פעלים[עריכה]

תבנית זו תשמש בדפי השורשים הכוללים נטיות פעלים. מטרתה היא להציג בפני הקוראים החלטות של האקדמיה ללשון העברית, הרלוונטיות לשורש שבו הם מעיינים. ההחלטות מתבססות על פרק 3 להחלטות האקדמיה בדקדוק ("לשוננו לעם" נה, חוברות א-ב, תשס"ה-תשס"ו). התבנית כוללת קישור לדף ההחלטה הרבלנטי באתר האקדמיה. ההחלטות בתבנית הן כלליות בלבד, כלומר כאלו המתאימות לשורשים רבים. החלטות ספציפיות אפשר לצטט באופן ידני עבור כל שורש.

לתבנית יש להעביר פרמטר המשקף את ההחלטה הרצויה באופן הבא: {{החלטות פעלים|שם ההחלטה}}. את ההחלטה עצמה יש למקם בסעיף נפרד הקרוי "הערות", שיימצא מתחת לטבלת נטיות הפעלים. להלן יפורטו הפרמטרים (מודגשים) ומה שיוצג בעקבות השימוש בהם:

  1. ישן (קיצור למשקל פעֵל) - הפעלים במשקל פָּעֵל בעבר נסתר מותרים גם בפתח. למשל: זָקַן, חָפַץ, יָשַׁן. אין הכלל הזה חל על הפעלים מגזרת נחי ל"א דוגמת טָמֵא. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 54)[1]
  2. ר בעז"י פיעל - בבניין פיעל הפעלים בעבר נסתר מנוקדים בצירי בהברתם השנייה, כגון דִּבֵּר, לִמֵּד, שִׁבֵּר. כשע' הפועל או ל' הפועל היא רי"ש, יש הנוקטים פתח בין הפועל, כגון סֵרַב, בֵּרַךְ, שֵׁרַת, תֵּאַר. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 54)[2]
  3. נוכחות ונסתרות - בעתיד ובציווי של נפעל ובעתיד של פועלי פ"י בבניין קל - ע' הפועל בצורת נוכחות ונסתרות מנוקדת בפתח או בצירי: תִּכָּתַבְנָה או תִּכָּתֵבְנָה, תֵּשַבְנָה או תֵּשֵבְנָה. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 55)[3]
  4. ע גרונית בעתיד וציווי - אין העיצור הגרוני בע' הפועל מחייב נטייה במשקל יִפְעַל בבניין קל עתיד. למשל: יִמְחַק וגם יִמְחֹק. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[4]
  5. פ גרונית בהופעל - בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[5]
  6. ע הפועל לפני גרונית סופית - בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[6]
  7. ל הפועל גרונית בנוכחת עבר - ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[7]
  8. ע הפועל גרונית ו-נ - הפעלים שע' הפועל שלהם היא מן האותיות אהח"ע נוטים בקיום הנו"ן, כגון יִנְאַם, יַנְהִיג. כן נוטים בקיום הנו"ן הפעלים: יִנְבֹּט, יִנְבֹּר, יִנְגֹּד, יִנְוֶה, יִנְזֹף, יִנְקֹט, יִנְקֹף, נִנְקַט, הִנְמִיךְ, הִנְשִׁים. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 61)[8]
  9. מקור בבניין קל - בגזרת חסרי פ"נ הנו"ן מתקיימת בצורות המקור בבניין קל. למשל: לִנְסֹעַ, לִנְטֹעַ, לִנְגֹּחַ. צורות המקור לִדֹּר, לִטֹּל ולִפֹּל (שנוצרו בלשון חכמים) מותרות בלי נו"ן. בפעלים אחדים המקור הוא על דרך נחי פ"י ואלה הם: לָטַעַת (גם לִנְטֹעַ), לָגַעַת (גם לִנְגֹּעַ), לָגֶשֶׁת, לָשֵׂאת, לָתֵת. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 61)[9]
  10. שם פעולה בבניין פיעל - בדרך כלל השמות מגזרת ל"א באים במשקל פִּעוּל באל"ף בסופם. לדוגמה: בֵּרוּא, וִדּוּא, יִבּוּא, יִצּוּא, מִלּוּאִים, נִשּׂוּאִים. אולם יש שמות הבאים במשקל זה ובסופם יו"ד. המצויים הם: בִּטּוּי, דִּכּוּי, חִטּוּי, מִלּוּי (לצד מִלּוּא), נִבּוּי, רִפּוּי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[10]
  11. חיריק וצירה בל"י - בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[11]
  12. מקור ע"ו - בגזרת ע"ו המקור הנטוי מנוקד בשורוק, כגון קוּם המדינה, ואילו המקור המוחלט מנוקד בחולם מלא, כגון קוֹם יָקוּם, הָלוֹךְ וָשׁוֹב. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 66)[12]
  13. פיעל סביל בכפולים - צורת הסביל של פעלים מגזרת הכפולים הנוטים בבניין פיעל במשקל פּוֹלֵל - יכולה להיגזר בבניין פוּעל גם על דרך השלמים, כגון פֻּצַּץ (סביל של פּוֹצֵץ - לצד פּוֹצַץ). (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 68)[13]
  14. מקור בפ"י ופ"נ - בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[14]