שיחה:סיקוס

תמיהה

בספרות הקלאסית סיקוס = "שיעור, מידה" < σήκωμα. כך לוי ג 517ב, קראוס 391, תיאודור 74, מרגליות רס"א.

בספרות המודרנית סיקוס = "עין בעץ", חידוש של ועד הלשון משנת 1929 למונח knot, תצורה רגילה של משקל קיטול משורש ס-ק-ס.

לא ברור לי איך התערבבו שני המושגים אצל אבן שושן, ומאין הוא שואב את האטימולוגיה "תאנה". שי 16:26, 18 באפריל 2007 (IDT)

בקר טוב שי,

הראשון לא מוכר לי ולא ראיתי אותו באב"ש שבידי. הסיקוס שבעץ לא בא ישירות מהתאנה היוונית אלא, כמו שצינתי באטימולגיה, ממילה יוונית לחבּורה תפוחה שבעיניהם דמתה לתאנה ובלשון חז"ל משמש לבליטה תפוחה בגזע העץ במקום שהיתה יציאת ענף. ובעברית חדשה מקום יציאת ענף גם בעץ מעובד.

(יש בלשון חז"ל עוד סיקוס, שיש לו יותר מופעים, במשמעות של סכר ומקורו ביוונית σηκος = גדרה ואינו בשימוש בעברית חדשה)

ויש לי שאלה אליך, אעבור עכשיו לדף השיחה של פסיפס

איתן פ 10:12, 19 באפריל 2007 (IDT)

היי איתן. אכן הפירוש "שיעור" לא מופיע באב"ש, אבל אני מבטיח לך שהוא קיים, ואני לא מבין למה אב"ש לא כלל אותה (לפחות לא שראיתי). לגבי הפירוש "עין בעץ", אני לא אומר חלילה שאב"ש לא צודק, אני רק לא יודע מהיכן הוא הביא את האטימולוגיה שלו. אני מודה שלא ראיתי את סיקוס במשמעות של סכר. היכן ראית את זה? שבת שלום, שי 15:27, 20 באפריל 2007 (IDT)

בקר טוב,

לגבי הסיקוס בעץ, כמו שכתוב אצלנו, אינו ישירות מתאנה אלא (מתוך לכסיקון יוונית):

su_k-ôsis , eôs, hê,

A. ulcer resembling a fig ripe to bursting, with projecting edges, esp. on the eyelids

לענין σηκος או σήκωμα. ראיתי פרשנות "סכר" לאיכה רבה פרק ב סימן טו:

כלו בדמעות עיני אמר ר' אלעזר סיקוסים ניתן לעין דמעת הסם ודמעת החרדל ודמעת קילורית ודמעת השחוק יפה מכולן שלש דמעות רעות דמעת העשן ודמעת הבכיה ודמעת בית הכסא ושל תשחורת קשה מכולם

בעיון נוסף, זה אותו סיקוס שהוא גם שעור (נראה יותר במובן של גבולות, מגבלה, כמות סופית) כמו שברור יותר בבראשית רבה פרשה י סימן א': לכל יש סיקוסים וגו'.

לפי האיות של חז"ל, נראה לי שבא מ σηκος. לא ברור לי מה הקשר הלשוני בין זה לבין σήκωμα, אבל לפי הלכסיקון, השניה היא גם מידה מוגדרת, וגם מילה נרדפת לאחת המשמעויות של הראשונה.

איתן פ 09:40, 21 באפריל 2007 (IDT)