קוסס
לערך העוסק בתואר קוֹסֵס; ראו יין קוסס.
קוֹסֵס
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קוסס |
| שורש וגזרה | ק־ס־ס |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא כרסם, קִלקל, השחית.
- ”הֲלוֹא אֶת שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס וְיָבֵשׁ כָּל טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ “ (יחזקאל יז, פסוק ט)
- ”[...] וכבר היה בו לבו מהסס לדבר שדבר ואיזו הרגשה שוממה התחילה קוססת אותו מתחת לחזה.“ (אצל, מאת אורי ניסן גיסין, באתר מאגרים)
גיזרון
[עריכה]- מן ק-ס-ס, צורת משנה של כ-ס-ס. המילה מופיעה פעם אחת במקרא.