צלף (שורש)
(הופנה מהדף צלפ (שורש))
השורש צ־ל־ף הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש | |
|---|---|
| משמעות עיקרית | השלכה מכוונת בדיוק |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | לשון חז"ל |
נטיות הפעלים
[עריכה]| צ-ל-ף | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | צָלַף | צוֹלֵף | יִצְלֹף | צְלֹף | לִצְלֹף |
| נִפְעַל | נִצְלַף | נִצְלָף | יִצָּלֵף | הִצָּלֵף | לְהִצָּלֵף |
| הִפְעִיל | הִצְלִיף | מַצְלִיף | יַצְלִיף | הַצְלֵף | להַצְלִיף |
| הֻפְעַל | הֻצְלַף | מֻצְלָף | יֻצְלַף | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | צִלֵּף | מְצַלֵּף | יְצַלֵּף | צַלֵּף | לְצַלֵּף |
| פֻּעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |