לדלג לתוכן

עת לחשות ועת לדבר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

[עריכה]
  1. לכל דבר יש את הזמן המתאים לו: יש זמן שבו שצריך לשתוק ויש זמן בו צריך לדבר
    • המורה אמרה לתלמיד הפטפטן: "עת לחשות ועת לדבר"
    • במהלך ביקור במחנות ההשמדה, חשוב להשאיר זמן להתייחדות וזמן לשוחח על רגשות, יש לאפשר "עת לחשות ועת לדבר".

מקור

[עריכה]
  • ”עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר“ (קהלת ג, פסוק ז)

פרשנות

[עריכה]
  • קאסוטו : יש זמן שראוי לשתיקה, מתוך צער
  • רש"י :"עת לחשות" - פעמים שאדם שותק ומקבל שכר שנאמר (ויקרא י) וידום אהרן וזכה שנתייחד הדבור עמו שנאמר (שם י) וידבר ה' אל אהרן יין ושכר אל תשת "ועת לדבר" - (שמות טו) אז ישיר משה (שופטים ד) ותשר דבורה (הושע יד) קחו עמכם דברים

ביטויים קרובים

[עריכה]