נרצף
נִרְצָף
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ר־צ־ף ב |
| בניין | נִפְעַל |
- לשון חז"ל שהתעותה צורת גופו עקב לחץ שהופעל עליו אך לא נשבר.
- ”שפוד שנרצף“ (בבלי, מסכת ביצה – דף כח, עמוד ב)
- ”מתחילתו ולד הוא אלא שנרצף“ (בבלי, מסכת נדה – דף כה, עמוד ב)
גיזרון
[עריכה]- כנראה מארמית: ”אירצופי מירצף“ (בבלי, מסכת שבת – דף טז, עמוד ב).
- אין קשר לשורש ר־צ־ף רצוף מרצפת