מן המניין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מִן הַמִּנְיָן[עריכה]

  1. בעל מעמד מלא וקבוע.
  2. כלול בקבוצת אנשים בעלי זכות מוגדרת.
  3. רגיל, נעשה בצורה הרגילה, בהתאם לתכניות.
  • היום בעבודה הכל התנהל כשגרה, קיימנו ישיבות מן המניין.
  • אתמול חברי הפריע בכיתה, הייתי מאוד מופתע מכיוון שבדרך כלל הוא מתנהג כתלמיד מן המניין ואיננו מפריע.

מקור[עריכה]

”"המוכר את שדהו בשעת היובל, אינו מותר לגאול פחות משתי שנים, שנאמר (ויקרא, כה) "במספר שני תבואות ימכר לך".היתה שנת שדפון וירקון או שביעית, אינה עולה מן המנין."“ (משנה, מסכת ערכיןפרק ט, משנה א)

ביטויים קרובים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מניין