לטף (שורש)
השורש ל־ט־ף הוא שורש מגזרת השלמים מקורו בערבית והתחדש בעברית על ידי אליעזר בן יהודה.
נטיות הפעלים
[עריכה]| ל־ט־ף | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | לָטַף | לוֹטֵף | יִלְטוֹף | לְטוֹף | לִלְטוֹף |
| נִפְעַל | נִלְטַף | נִלְטָף | יִלָּטֵף | הִלָּטֵף | לְהִלָּטֵף |
| הִפְעִיל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | לִטֵּף | מְלַטֵּף | יְלַטֵּף | לַטֵּף | לְלַטֵּף |
| פֻּעַל | לֻטַּף | מְלֻטָּף | יְלֻטָּף | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִתְלַטֵּף | מִתְלַטֵּף | יִתְלַטֵּף | הִתְלַטֵּף | לְהִתְלַטֵּף |