ה־י' נוסף בראש השורש עקב העובדה שבשלבים מוקדמים של השפה העברית, הצורה המקורית של פועלים ע"י\ע"ו כמו שָׂם כללה י' כפה"פ: במקור שָׂ֫ם = *יָשַׂ֫ם.[2] עם הזמן, ה־י' נשמטה בשל חולשת צליל העיצור בעת ההגייה (בהדגשה על ההברה השנייה ישׂ֫ם). ולפיכך, לטענת האקדמיה, לכל שורש ע"ו\ע"י אפשר להוסיף י' בראשו, מעין החזרה של השורש לצורתו המקורית.[2]
לפי רוב החוקרים, האזכור היחידאי לכאורה במקרא יִּישֶׂם הוא טעות כתיבה,[3] מופיע באמת בניין הֻפְעַל של שִׂים, יושם במקום יישם: ”וַיּוּשַׂם (וַיִּישֶׂם) בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם“ (בראשית נ, פסוק כו), בדומה ל ”ויישם [וַיּוּשַׂם] לְפָנָיו לֶאֱכֹל“ (בראשית כד, פסוק לג). גם ייתכן שהצורה יישם היא צורת נפעל של הפועל שָׂם עם וו-ההיפוך.[4]
↑HALOT ערך שׂים. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel
