ישם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יִשֵּׂם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | יישם |
| שורש וגזרה | י־שׂ־ם נגזר משורש שׂ־י־ם |
| בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה הביא דבר עיוני לידי שימוש מעשי, שָׂם עיקרון למעשה.
- ”הוא הרגיש שאמונתו ביכולת ליישם את הסכם אוסלו כמעט נסדקת“ (תופס הגלים, 1998, מאת עמוס אריכא, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תשמ"ד.[1]
- ה־י' נוסף בראש השורש עקב העובדה שבשלבים מוקדמים של השפה העברית, הצורה המקורית של פועלים ע"י\ע"ו כמו שָׂם כללה י' כפה"פ: במקור שָׂ֫ם = *יָשַׂ֫ם.[2] עם הזמן, ה־י' נשמטה בשל חולשת צליל העיצור בעת ההגייה (בהדגשה על ההברה השנייה ישׂ֫ם). ולפיכך, לטענת האקדמיה, לכל שורש ע"ו\ע"י אפשר להוסיף י' בראשו, מעין החזרה של השורש לצורתו המקורית.[2]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- לפי רוב החוקרים, האזכור היחידאי לכאורה במקרא יִּישֶׂם הוא טעות כתיבה,[3] מופיע באמת בניין הֻפְעַל של שִׂים, יושם במקום יישם: ”וַיּוּשַׂם (וַיִּישֶׂם) בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם“ (בראשית נ, פסוק כו), בדומה ל ”ויישם [וַיּוּשַׂם] לְפָנָיו לֶאֱכֹל“ (בראשית כד, פסוק לג). גם ייתכן שהצורה יישם היא צורת נפעל של הפועל שָׂם עם וו-ההיפוך.[4]
סימוכין[עריכה]
- ↑ האקדמיה, מילון שימוש כללי תשמ"ד (1984).
- ↑ 2.0 2.1 דיון האקדמיה בישיבת המליאה, י' בכסלו תשמ"ד, עמוד 20.
- ↑ HALOT ערך שׂים. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel
- ↑ דיון האקדמיה, עמוד 20.