טוב אחרית דבר מראשיתו

טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ

1. אדם המשובח שזוכה לסיים את הדבר שהתחיל.

מקור

• מהתנ"ך: "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר, מֵרֵאשִׁיתוֹ; טוֹב אֶרֶךְ-רוּחַ, מִגְּבַהּ-רוּחַ." (קוהלת ז', ח')