חובש כפה

חוֹבֵשׁ כִּפָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חובש כיפה
הגייה*	khovesh kipa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	צירוף
נטיות	ר׳ חוֹבְשֵׁי כִּפָּה

חייל חובש כיפה

1. יהודי דתי או מסורתי הנוהג להלך בכיסוי ראש.

   • ”משפחת קצובר היתה אופיינית מאוד לציבור המשתכנים בפג’ה עירוני: דתיים חובשי כיפה סרוגה שילדיהם למדו בנר־עציון והיו חניכי בני־עקיבא. היו שהורידו את הכיפה לימים, ואחרים נעשו קיצוניים יותר אחרי מלחמת ששת הימים.“ (פֶגֶ'ה, מאת נסיה שפרן, בפרויקט בן יהודה)

ביטויים קרובים

• מנשק קמיעות

ניגודים

• גלוי ראש

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• חובש בית המדרש
• חבש את ספסל הלימודים
• חזר בתשובה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: כיפה (יהדות)