הפשיל

הִפְשִׁיל

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הפשיל
שורש וגזרה	פ־שׁ־ל, שלמים
בניין	הִפְעִיל

1. לשון חז"ל העביר לאחורי הגוף.

   • "הפשיל רבי אליעזר טליתו ויצא." (סוכה כז ב)
   • "רבן גמליאל אומר: יצא חמור באוכף בזמן שקשור בו לחממו ובלבד שלא יקשור בו את המסרכו ויפשיל את הרצועה תחת זנבו." (תוספתא/שבת/ה)
   • "משל לאחד שנכנס למרעה וחטף גדי אחד והפשילו לאחריו." (בראשית רבה כב ט)

2. גלל את הבגד, כך שהתגלה מה שמתחתיו.

   • הפשילו את השרוולים והתחילו לעבוד!

גיזרון

1. לשון חז"ל, אולי מארמית.

צירופים

• הפשיל שרוולים

תרגום

• אנגלית: throw backward‏‏‏‏‏ (1), push or roll off (the covering garment)‏‏‏‏‏ (2)