המר

הִמֵּר

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הימר
שורש וגזרה	ה־מ־ר
בניין	פִּעֵל

1. סיכן חלק מכספו או מרכושו לטובת סיכוי לרווח, במקרה של ניחוש נכון של תוצאה שלא ניתן לחזותה מראש, כגון במשחקי מזל או בהגרלות.

   • ג'קוב היה מכור להימורים. כל סנט שהיה מרוויח - מייד הימר עליו.

2. קיבל החלטה תוך נטילת סיכון.
3. בהשאלה: ניחש או שיער על סמך נתונים מועטים.

   • יכול להיות שֶׁקרן הפנסיה הזאת תצליח יותר מהשניה, אבל לא הייתי מהמר על זה.

גיזרון

• השורש ה־מ־ר נולד בהבנה שגויה של המשפט: ”מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה“ (בבלי, מסכת שבת – דף לא, עמוד א); הפועל המקורי כאן הוא המרה, כפי שניתן לראות ב־ ”מפריחי יונים, אלו שממרין את היונים“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף כה, עמוד ב).

נגזרות

• הימור
• מהמר

תרגום

• אנגלית: gamble‏‏‏‏, bet‏‏‏‏

ראו גם

• התערב

קישורים חיצוניים

• הרחבה על הגיזרון
• אילון גלעד, איך שיבוש של רש"י הוליד את בתי הקזינו, באתר "הארץ", 11/09/2019

השורש המר
השורש ה־מ־ר הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ה־מ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל הִמֵּר מְהַמֵּר יְהַמֵּר הַמֵּר לְהַמֵּר פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הֵמֵר

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	המר
שורש וגזרה	מ־ר־ר, גזרת הכפולים
בניין	הִפְעִיל

1. גרם להרעה במצב־, הציק והרע מאוד.

   • ”וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל־תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי־הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד.“ (רות א, פסוק כ).
   • אחיו המר את חייו והציק לו כל הזמן.

מילים נרדפות

• מרר

תרגום

• אנגלית: weep bitterly‏‏‏‏