החרמה זמנית של רכוש על-ידי הרשויות לצורך עבודת המלך.[1]
"השוכר את החמור והבריקה או שנעשית אנגריא אומר לו הרי שלך לפניך מתה או נשברה חייב להעמיד [לו] חמור" (בבא מציעא עח א)
שעבוד זמני של תושבי מקום לצורך עבודת המלך או עבודות העיר.
"מפני מה נענש אסא מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים." (סוטה י א)
"אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום, שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה, וכנגדן אלף ספינות בים, ובכל יום ויום נוטל נאד של קמח על כתיפו, ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה. פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא (חשבו שהוא תושב העיירות, וחייבוהו לעבוד בשביל בעל המקום)." (יומא לה ב)
שעבוד של בני אדם לצורך לוחמה.
"מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתיים ועשר שנים? מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים שנאמר 'וירק את חניכיו ילידי ביתו'. " (נדרים לב א)
