אחד יחטא ועל כל העדה יקצוף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף[עריכה]

  1. איש מהחבורה עשה מעשה לא טוב, וכל החבורה נענשה.
    • לדוגמה: דוד צעק על המורה, והמורה הענישה את כל הכיתה.

מקור[עריכה]

  • "וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת-כָּל-הָעֵדָה, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וַיֵּרָא כְבוֹד ה', אֶל-כָּל-הָעֵדָה. וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. הִבָּדְלוּ, מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת; וַאֲכַלֶּה אֹתָם, כְּרָגַע. וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, אֵל, אֱלֹקי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר: הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף." (במדבר טז, פסוקים יטכב)

ניגודים[עריכה]