ת'
ת'[עריכה]
- [דקדוק] תואר.
תַּ'־[עריכה]
- לשון חז"ל [עממי] את ה־; יחסת המושא הישיר.
- ”ופקדתי תמי שיתן לך ת׳חטים שלה אחר השבת יטלון.“ (לישוע בן גלגולה בעניין החיטים, מאת אגרות בר כוכבא, באתר מאגרים)
- "היא מוציאה את בגדיי / אוכלת לבדה ת׳תות / היא לא יודעת מה עובר עליי" (היא לא יודעת מה עובר עליי, מאת שלמה ארצי)
- "כשהזבוב אוהב ת׳זבובית, / תמיד הוא אומר לה, / חוזר ואומר לה: / מכולן יפיפית." (מרוב אהבה שותק, מאת יוסי בנאי)
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תַּ במקום אֶת הַ־, באתר האקדמיה ללשון העברית, 26 בפברואר 2018