רטפש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

רֻטֲפַשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רוטפש
שורש וגזרה ר־ט־פ־ש
בניין פֻּעַל
  1. לשון המקרא [מליצה] נעשה שמן ועב בשר.
    • רֻטֲפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר; יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו.“ (איוב לג, פסוק כה)
    • ”יועץ הממשלה בפועל פיודורוב עדיין היה גבר בגוברין, ובבואו לוורשה עוד היה רוטפש ורענן, וזה כבר היה מזומן לעלמא דאתא.“ ("הצפירה" וה"מבקרים מטעם", מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
    • "וְשָׁם בְּתוֹך הָאֲסַפְסוּף טַבָּח אֶחָד בָּרִיא וּמְרֻטֲפָשׁ, כְּפַר נַגָּח לְמַרְאֶה, כְּבַד-פֶּדֶר, חָזָק מְפָרֶקֶת וְנָחוּשׁ מֵצַח כֻּלּוֹ מוּצָק אֶחָד עֶשֶׁת חָלָב" (אהוד בן עזר, "בין חולות וכחול שמים")
  2. לשון ימי הביניים נרקב, נמק.

גיזרון[עריכה]

  • מילה יחידאית במקרא. שני המשמעויות נובעות מפרשנות של הפסוק: לפי פירוש (1) הכוונה ששב בשרו למה שהיה שמן ובריא בימי נעוריו, ולפי פירוש (2) הכוונה שהבשר שנרקב בימי נעוריו ישוב להיות בריא.
  • יש הרואים בה הלחם של "רֻטַּב" + "טָפַשׁ", כלומר נעשה רטוב (רענן, דשן) ושמן.[1] יש שהסתמכו בהבנה זו על הניקוד הייחודי (ט' בחטף וללא דגש, ופ' בפתח) שכוונת הניקוד לצרף שני בניינים - בנין קל ובנין פועל.[2] אחרים גזרו עפ"י "רטב" בחילופי אותיות פ'-ב' בתוספת ש'. ויש שהציעו שהר' נוספה בטעות ע"י כפילת האות האחרונה בתיבת 'כפר' מהפסוק הקודם, והנוסח המקורי היה למעשה 'טָפַשׁ' או 'יִטְפַשׁ' (עתיד בהקבלה לצלע השניה של הפסוק).[3]
  • דומה לאכדית: ritpāšu - רחב מאד.
  • ר' נתן מרומי הקביל (ע"י סיכול עיצורים) למילה הארמית "טרפש" שהוראתה "שומן דק" (בד"כ הכוונה לשומן המכסה איברים פנימיים).[4]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: rot‏‏‏‏ (2)

ראו גם[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. כך פירשו ר' משה קמחי, רמב"ן, רלב"ג ועוד. באופן דומה פירש רבנו תם: "רט ופש, סגר ושמן בשרו... 'רט' כמו ירט (במדבר כב, לב)".
  2. ע' חכם, דעת מקרא איוב, הערה 40.
  3. מתוך: עולם התנ"ך - איוב, דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, 1993-1996, עמ' 182.
  4. הערוך, 'טרפש'. וכן נקט קליין.