צירוף המילים מופיע בתנ"ך אך לא כביטוי ”וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל, אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם, כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל[-אִישׁ], בִּדְבַר הָאֱלֹהִים; כֵּן כָּל-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל, גַּם-לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק כג)
מקורו של הביטוי הוא בסיפור מלחמת אבשלום באביו המלך דוד. אחיתופל הגילוני היה אדם הידוע בחוכמתו הרבה. במהלך המאבק אחיתופל ייעץ לאבשלום כיצד ללכוד את דוד ולהורגו. אמנם עצה זו הייתה טובה עבור אבשלום, אך ככל הנראה משום שאחיתופל התכוון להרע לדוד בעצתו זו, נצבע בתקופה המאוחרת אחיתופל באור שלילי, ועצתו קיבלה גוון נכלולי. או כיון שאבשלום טעה בדעתו (סכל נא את עצת אחיתופל) וחשב את עצת חושי הארכי לטובה ואת של אחיתופל החשיב לרעה. לביטוי אין זכר במקורות ומוכר בשפה העממית בלבד.
ערך בוויקיפדיה: אחיתופל