סרדיוט

סְרַדְיוֹט[עריכה]

לשון חז"ל [כינוי גנאי] חייל, לוחם
- ”אדם יוצא לשוק, יהי דומה בעיניו כמי שנמסר לסרדיוט; חש בראשו, יהי דומה בעיניו כמי שנתנוהו בקולר; עלה למטה ונפל, יהי דומה בעיניו כמו שהעלוהו לגרדום.“ (בבלי, מסכת שבת – דף לב, עמוד א)
- ”וכבר שלחה מלכות רומי שני סרדיוטות אצל חכמי ישראל“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף לח, עמוד א)
- ”הַיּוֹם הוּא אִפַּרְכוֹס, לְמָחָר סְגָן, לְמָחָר קוֹמוֹס, לְמָחָר סְרַדְיוֹט, וְכֵן כָּל גְּדוֹלֵיהֶם.“ (במדבר רבה, פרשה טו, סימן יז)

מיוונית: stratiṓtēs) στρατιώτης); מבסיס stratos) στρατός) – צבא, והסיומת tēs) -της-) לעושה הפעולה.