חיל
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
חייל |
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ח־י־ל א |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' חֲיָלִים; ס' חֵיל־ |
- יכולת להלחם, יכולת להאבק (גם בהשאלה).
-
- וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן (שמואל א' לא יב)
- כישרון העשייה והיכולת להצליח.
-
- אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא? (משלי לא י)
- הצלחה, רכוש, עֹשר וכבוד.
-
- יִתֵּן אדני אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם. (רות ד יא)
- וְהָיָה חֵילָם לִמְשִׁסָּה וּבָתֵּיהֶם לִשְׁמָמָה . (צפניה א יג)
- צבא.
-
- קוֹל רֶכֶב קוֹל סוּס קוֹל חַיִל גָּדוֹל (מלכים ב' ז ו)
- וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם קָבַץ אֶת כָּל חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ. (מלכים א' כ א)
- עברית חדשה מסגרת אירגונית בצבא של יחידות בעלות ציוד דומה ודרך לחימה דומה.
-
- חיל השריון מצויד בטנק המרכבה.
השורש ח־י־ל א הוא שורש מגזרת נע"ו\י.
נטיות הפעלים [עריכה]
| ח־י־ל א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
חָל |
חָל |
יָחִיל |
חִיל |
לָחִיל |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֵחִיל |
מֵחִיל |
יָחִיל |
הָחֵל |
לְהָחִיל |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
חוֹלֵל |
מְחוֹלֵל |
יְחוֹלֵל |
חוֹלֵל |
לְחוֹלֵל |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
חייל |
| הגייה* |
khayal |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ח־י־ל א |
| דרך תצורה |
משקל קַטָּל |
| נטיות |
ר' חַיָּלִים |
- אדם המשרת בצבא, לוחם.
- בהשאלה (1) רגלי, כלי במשחק השחמט שיש ממנו שמונה מכל צבע ותנועתו מוגבלת.
השורש ח־י־ל א הוא שורש מגזרת נע"ו\י.
נטיות הפעלים [עריכה]
| ח־י־ל א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
חָל |
חָל |
יָחִיל |
חִיל |
לָחִיל |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֵחִיל |
מֵחִיל |
יָחִיל |
הָחֵל |
לְהָחִיל |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
חוֹלֵל |
מְחוֹלֵל |
יְחוֹלֵל |
חוֹלֵל |
לְחוֹלֵל |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
|
| שורש וגזרה |
ח־י־ל א, שלמים גזור שם. |
| בניין |
פִּעֵל |
- גִּיֵּס, צרף לצבא וסיפק את הציוד הצבאי.
עברית חדשה משרש מקראי.
השורש ח־י־ל א הוא שורש מגזרת נע"ו\י.
נטיות הפעלים [עריכה]
| ח־י־ל א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
חָל |
חָל |
יָחִיל |
חִיל |
לָחִיל |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֵחִיל |
מֵחִיל |
יָחִיל |
הָחֵל |
לְהָחִיל |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
חוֹלֵל |
מְחוֹלֵל |
יְחוֹלֵל |
חוֹלֵל |
לְחוֹלֵל |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ח־י־ל ב |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- רעד, עוית כאב.
-
- חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. (שמות טו יד)
- מַה נֵּחַנְתְּ בְּבֹא לָךְ חֲבָלִים חִיל כַּיֹּלֵדָה. (ירמיהו כב כג)
חֵיל גם חֵל [עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
חיל |
| הגייה* |
khel |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ח־ו־ל א |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' חֵילִים; חֵיל־, ר' חֵילֵי־ |
- לשון המקרא חומה, קיר מגן המקיף את חומת המבצר.
-
- " שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן." (תהילים מח יד)
- "הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ אֲשֶׁר חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ." (נחום ג ח)
- מקרא, יתכן שהמילה נגזרה מחול, לשון הקפה.
מילים נרדפות [עריכה]