בלשון חכמים, שימשה המילה גם במשמעות ענף הדקל כולו[2] או במשמעות מַכְבֵּד הדקל - התפרחת כולה, הכוללת את כלל הגבעולים והפרחים/הפירות שעליהם [3]
לעומת זאת, כיום משמשת המילה במשמעות הגבעולים הדקים אליהם מחוברים התמרים[4]. משמעות זו אינה מתיישבת עם הפסוק לעיל משיר השירים ”אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו“ (שיר השירים ז, פסוק ט). בספר "עצי פרי למיניהם: צמחי התנ"ך וחז"ל" [5] נכתב על כך: "מקובל לזהות סנסנים עם כפות התמרים. ברם מתוכן הכתוב נראה יותר הזיהוי למכבדי הפרי. המכבד עשוי מ'יד' מעובה ממנה מסתעפים שרביטים דקים שעליהם התמרים. משהורדו תמרים מן המכבד ראויים שרביטיו להתקנת כברות".
הניקוד בשני פתחים, ובצורת הרבים בא דגש בנו"ן השנייה. זאת, בדומה למלים אחרות משורש מרובע כפול. למשל: גַּלְגַּל, עַפְעַף, כַּפְכַּף.
על החיריק בסמ"ך בצורת הרבים "סַנְסִנִּים" כותב ד"ר שאול ברקלי [6] "ונמצא: גַּלְגִּלָּיו (מן גַּלְגַּל), סַנְסִנָּיו (מן סַנְסַן, ואולי משקלו סַנְסֶן?) בְּחִירֶק".