סכלות

סִכְלוּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סיכלות
הגייה*	sikhlut
חלק דיבר	שם עצם מופשט
מין	נקבה
שורש	ס־כ־ל
דרך תצורה	סכל + ־וּת
נטיות

1. טיפשות, איוולת.

   • ”וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ.“ (קהלת ב, פסוק יג)

גיזרון

• לשון המקרא. בעקבות הארמית, והתלכדות האותיות שין וסין לכדי פונמה אחת, נעשו שתי התיבות הומופונים, כלומר שונים בכתיבה אך זהים בהגייה. בשל זהות ההגייה והעדר תקן אחיד נוצרה תיבת ”שִׂכְלוּת“ (קהלת א, פסוק יז) משורש ס-כ-ל, סכלות . ראו גם 'סכין', ומופעה היחידאי-מקראי: ”שַׂכִּין“ (משלי כג, פסוק ב)

מילים נרדפות

• בערות, בורות, איוולת, כסילות, חלמאות, טיפשות

ניגודים

• חכמה, תבונה, בינה

תרגום

• אנגלית: foolishness‏‏‏‏, folly‏‏‏‏

השורש סכל

השורש ס-כ-ל הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ס-כ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- נִפְעַל נִסְכַּל נִסְכָּל יִסָּכֵל הִסָּכֵל לְהִסָּכֵל הִפְעִיל הִסְכִּיל מַסְכִּיל יַסְכִּיל הַסְכֵּל לְהַסְכִּיל הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל סִכֵּל מְסַכֵּל יְסַכֵּל סַכֵּל לְסַכֵּל פֻּעַל סֻכַּל מְסֻכָּל יְסֻכַּל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִסְתַּכֵּל מִסְתַּכֵּל יִסְתַּכֵּל הִסְתַּכֵּל לְהִסְתַּכֵּל