נבוט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

נָבוּט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נבוט
הגייה* navut
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש נ־ב־ט ב
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ נְבוּטָה, ר׳ נְבוּטִים, נ"ר נְבוּטוֹת
  1. זרע של צמח שנבט.
    • לחם מחיטה טרום נבוטה

גיזרון[עריכה]

  • מן הפועל נבט שנמצא בלשון חז"ל בארמית.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

השורש נבט ב

השורש נ־ב־ט ב הוא שורש מגזרת השלמים. (להבדיל מנ־ב־ט א נעו"י)

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ב־ט עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָבַט נוֹבֵט

(ב׳ פעוּל: נָבוּט)

יִנְבּוֹט נְבוֹט לִנְבּוֹט
נִפְעַל
הִפְעִיל הִנְבִּיט מַנְבִּיט יַנְבִּיט הַנְבֵּט לְהַנְבִּיט
הֻפְעַל הֻנְבַּט מֻנְבָּט יֻנְבָּט -אין- -אין-
פִּעֵל -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין

נַבּוּט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נבוט
הגייה* nabut
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ב־ט
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות
  1. אלה, מקל להכות בו.
    • הפחה של יפו כונה אבו־נבוט, כי נהג לשאת אלה.

גיזרון[עריכה]

  • המילה חדרה לעברית החדשה מערבית טורקית או פרסית, ומתועדת לראשונה בספרו של יוסף חיים ברנר "מכאן ומכאן", שיצא לאור ב-1911.(מתוך אתר-"מאגרים")
  • מערבית: أنبوبة الزمر (אונבּובּת אל זַמר). בהוראת 'מוט חלול מן קנה סוף'. ומן מצלול וצורת הביטוי הערבי ניתן להבחין בתיבת נבוב המשתקפת לה בתוככי הביטוי שמקורו כנראה מן מצרית-קדומה בכתב חרטומים abwt ,בהוראת 'מקל בצורת מזלג' להלן הירוגליף עבְּ-אֻ-ט:
    a
    b
    w&t O30

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]