אלה

לערך העוסק באֱלֹהַּ; ראו אלוהים.

אֵלָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אלה
הגייה*	ela
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־ו־ל
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ר׳ אֵלוֹת

עץ אלה ארץ ישראלית

1. לשון המקרא עץ מן הסוג Pistacia שלו שלשה מיני בר בארץ ישראל: אלה ארץ ישראלית, אלה אטלנטית, ואלת המסטיק, שהיא שיח, ומין תרבותי: אלה אמתית.

   • ”וַיָּבֹא מַלְאַךְ יהוה וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ אֲבִי הָעֶזְרִי וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן.“ (שופטים ו, פסוק יא)
   • ”וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד וַיַּגֵּד לְיוֹאָב וַיֹּאמֶר הִנֵּה רָאִיתִי אֶת-אַבְשָׁלֹם תָּלוּי בָּאֵלָה.“ (שמואל ב׳ יח, פסוק י)
   • ”לוּלְבֵי הָאֵלָה וְהַבָּטְנָה וְהָאֲטָדִין, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית, וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, אֵין לָהֶם בִּעוּר וְלֹא לִדְמֵיהֶן בִּעוּר.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ז, משנה ה)

2. לשון המקרא שם פרטי.

   • ”בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ אֵלָה בֶן-בַּעְשָׁא עַל-יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה שְׁנָתָיִם.“ (מלכים א׳ טז, פסוק ח)
   • ”בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן-אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן עַל-יִשְׂרָאֵל תֵּשַׁע שָׁנִים“ (מלכים ב׳ יז, פסוק יא)
   • "אלה, אלה / שמישהו יגלה לה / זה לא כמו שזה נדמה לה / אלה המסכנה" (אלה, מאת שלום חנוך)

3. צורת הנקבה של אֵל.

גזרון

• קרוב אל אלון ואילן.
• למשמעות 3 מקבילות במשמעות זהה: באוגריתית 𐎛𐎍𐎚 (אִלת), ובכנענית 𐤀𐤋𐤕 (אלת).

צירופים

• אלת המסטיק
• עמק האלה

תרגום

• אנגלית: terebinth‏‏‏‏
• יוונית: σχίνος‏‏‏‏ (תעתיק: סְכִינוֹס)
• ערבית: بطم‏‏‏‏ (תעתיק: בטם)
• צ'כית: řečík terebintový ‏‏‏‏

ראו גם

• פיסטוק

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אלה (עץ)

טקסונומיה בוויקימינים: Pistacia

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלה

אָלָה א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אלה
הגייה*	ala
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־ל־י/ה ב
דרך תצורה
נטיות	ר׳ אָלוֹת

1. לשון המקרא שבועה המלווה בהטלת קללה על מפירה.

   • ”וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת-הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן יהוה אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת יהוה אֶת-יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת-בִּטְנֵךְ צָבָה.“ (במדבר ה, פסוק כא)
   • ”וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי-הָיָה יהוה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ.“ (בראשית כו, פסוק כח)

2. לשון המקרא קללה.

   • ”וְלָקַחְתִּי אֶת-שְׁאֵרִית יְהוּדָה אֲשֶׁר-שָׂמוּ פְנֵיהֶם לָבוֹא אֶרֶץ-מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם וְתַמּוּ כֹל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יִפֹּלוּ בַּחֶרֶב בָּרָעָב יִתַּמּוּ מִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יָמֻתוּ וְהָיוּ לְאָלָה לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה.“ (ירמיהו מד, פסוק יב)

גזרון

• מן א-ל-ה, אָלַה – קילל, קילל בשבועה.המלה 'אלה' נמצאת גם בהשבעה עברית קדומה נגד שדי לילה שנתגלו כחלק מן הקמעות מארסלאן טאש, בסוריה הצפונית.

ובארון קבורת תבנת נחקק: "...מי את כל אדם אש תפק (ימצא) הארנ ז אל אל תפתח עלתי ארון קבורת תבנת.

• בתרבות שומר 'אלַלַה' Alala היה ישות מיתית שנחשב למלך החצרות, שרו של נינגישזידה האל-נחש שמקיף את העולם.

תרגום

• אנגלית:

oath‏, curse‏‏‏‏

ראו גם

• תאלה
• אללה

אָלָה ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	אלה
שורש וגזרה	א־ל־י/ה ב, גזרת נחי ל"ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא נשבע.

   • אָלֹה וְכַחֵשׁ. (הושע ד ב)

2. לשון המקרא הטיל קללה.

   • ”וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לֻקַּח-לָךְ וְאַתְּ אָלִית וְגַם אָמַרְתְּ בְּאָזְנַי הִנֵּה-הַכֶּסֶף אִתִּי אֲנִי לְקַחְתִּיו וַתֹּאמֶר אִמּוֹ בָּרוּךְ בְּנִי לַיהוה.“ (שופטים יז, פסוק ב)

תרגום

• אנגלית:

 2. swear‏‏‏‏

 3. curse‏‏‏‏

ראו גם

• האלה

אַלָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אלה
הגייה*	ala
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־ל־ל
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ר׳ אַלוֹת

1. לשון חז"ל מקל כבד המשמש ככלי זין להכות בו.

   • ”ללֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בְסַיִף, וְלֹא בְקֶשֶׁת, וְלֹא בִתְרִיס, וְלֹא בְאַלָּה, וְלֹא בְרמַח,“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה ד)

2. עברית חדשה מקל בעל צורה מיוחדת המשמש במשחקים להכות בכדור וכדומה.

גיזרון

• לשון חז"ל. המילה מופיעה גם במקורות כנענים, באוגריתית 𐎀𐎍𐎚 (אַלת), אך לא במקרא.

מילים נרדפות

• נבוט (1)
• מחבט (2)

תרגום

• אנגלית:

 1. club‏, mace‏‏‏‏

 2. club‏, bat‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אלה (נשק)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלות

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלות (ספורט)

אֵלֶּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אלה
הגייה*	ele
חלק דיבר	שם גוף
מין	ריבוי
שורש
דרך תצורה
נטיות

כינויי הרמז
גוף	קרוב	רחוק
זכר	זה	ההוא (הלז)
נקבה	זאת / זו	ההיא
ז"ר	אלה / אלו	ההם
נ"ר		ההן

1. לשון המקרא כינוי רומז לרבים.

   • ”שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי-נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל-הָאָרֶץ.“ (בראשית ט, פסוק יט)
   • ”וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת-דִּבְרֵיכֶם רָעִים מֵאֵת כָּל-הָעָם אֵלֶּה.“ (שמואל א׳ ב, פסוק כג)

גזרון

• בכנענית עתיקה (בכתיב חסר לחלוטין): 𐤀𐤋 (אל), ובכנענית מאוחרת או "פּוּנית" (בכתיב הכולל אמות קריאה, שונות מבעברית מקראית): 𐤀𐤋𐤀.

מילים נרדפות

• אלו (לשון חז"ל)
• הללו
• (בלשון המקרא) האל

תרגום

• אנגלית: these‏‏‏‏
• ערבית: هؤُلَاءِ‏‏‏‏

מידע נוסף

• דגש לתפארת הקריאה באות למ"ד.