משאב

תוכן עניינים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משאב
הגייה^*	mash'av
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ש־א־ב
דרך תצורה	משקל מַקְטָל
נטיות	ר' מַשְׁאַבִּים; מַשְׁאַב־, ר' מַשְׁאַבֵּי־

כלל הכלים העומדים לרשות אדם, קבוצה או גוף לשימושם.
- בלי צריכה נבונה של משאבים אף ארגון לא מסוגל להיות רווחי.
אקולוגיה כל גורם סביבה שניתן למדידה באופן כמותי, ושפעולת אורגניזמים גורמת להקטנה בכמותו.

המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "מִקּוֹל מְחַצְצִים, בֵּין מַשְׁאַבִּים, שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְהוָה, צִדְקֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל; אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים, עַם יְהוָה" (שופטים, ה', יא'). ככל הנראה משמעותה של המילה הייתה מלשון שָׁאַב, כלומר כלי ששימש לשאיבת מים. במהלך הדורות המילה קיבלה את משמעותה המקובלת כיום כדבר המשמש למטרה מסוימת, שהיא בעצם השאלה מהמשמעות התנכ"ית של כלי המשמש את בני האדם לשאיבת מים^[1].

רש"י: "כשהייתם הולכים בין משאבים לשאוב מים, הייתם יראים מקול אבנים, חלוקי הנחל, קיזל"ש בלע"ז, שהעובר עליהם נשמע קולם, והייתם יראים שלא ירגישו בכם אויביכם, מעכשיו אין לחוש על זאת, ומשום הכי מצוה עליכם ליתן הודיה לשמו."
מצודת ציון: "משאבים - מלשון שאיבת המים".

ערך בוויקיפדיה: משאב טבע

↑ מקור - תכנית הטלווזיה "הגיע זמן לשון"
↑ גם - "משאב טבעי"
↑ צורת הרבים היא לרוב "משאבי אנוש" ולא "משאבים אנושיים", אך הצורה "משאב אנוש" אינה מקובלת