מצוקה

מְצוּקָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מצוקה
הגייה^*	metsuka
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	צ־ו־ק
דרך תצורה	משקל מְקוּלָה
נטיות	ר׳ מְצוּקוֹת; מְצוּקַת־, ר׳ מְצוּקוֹת־

לשון המקרא מצב תודעתי קשה הנגרם עקב כאב פיזי, או מועקה נפשית.
- ”וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם“ (תהלים קז, פסוק ו)
- ”הֵיךְ תִּטְּשִׁינִי כְּהַיּוֹם בְּבוֹר מְצוּקוֹת לְבַדִּי, וּמִשְּׂאֵתִי תְלָאוֹת נֶהְפַּךְ לְחֹרֶב לְשַׁדִּי?“ (יְמִין אֲדֹנָי הֲלֹא אַתְּ (מתוך: במצוקת הגלות), מאת ר' יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- ”צְרִיחוֹת שֶצָּרַחְתִּי נוֹאֶשֶת, כּוֹאֶבֶת, בִּשְעוֹת מְצוּקָה וְאָבְדָן, הָיוּ לְמַחֲרֹזֶת מִלִּים מְלַבֶּבֶת, לְסֵפֶר שִירַי הַלָּבָן“ (סֵפֶר שִׁירַי, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- תושבי הדרום שרויים במצב של מצוקה תמידית עקב איום הרקטות.

מן צ־ו־ק. השורש קרוב אל ע־ו־ק, ממנו נגזרות מילים כגון העיק, מועקה. שורש קרוב בערבית באותה משמעות: ضيق (צ'יק).
תבנית המילה מצוייה בלשון אוגריתית בצורת: "מצקת" (mṣqt) בהוראת צרה,קושי ^[1]

השורש צ־ו־ק הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

↑ עמ' 587 mṣqt ;HANDBOOK OF ORIENTAL STUDIES HANDBUCH DER ORIENTALISTIK SECTION ONE THE NEAR AND MIDDLE EAST