מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מַלְאֲכוּת[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
mal'akhut
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ל־א־ך
|
דרך תצורה |
מלאכה + ־וּת
|
נטיות |
|
- לשון המקרא שליחות ובעיקר נבואית. העברת מסר מן האלהים לבני האדם.
- ”וַיֹּאמֶר חַגַּי מַלְאַךְ יְהוָה בְּמַלְאֲכוּת יְהוָה לָעָם לֵאמֹר אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם־יְהוָה.“ (חגי א, פסוק יג)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא מן מלאך - שליח.
- במקרא מופיע גם הצורה "מַלְאֲכָה". יש מפרשים באותה משמעות, וי"מ מן מְלָאכָה. ויש הסבורים כי מלאך גם הוא נגזר מן מלאכה.