לדלג לתוכן

לרוח היום

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

לְרוּחַ הַיּוֹם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לרוח היום
הגייה* leruakh hayom
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. ללא כל מטרה מיוחדת.
    • ”והנה הכיר בהם שהם עוברי דרך ואין חפצם ללון שם. ולכן לא בקש מהם רק שיוקח מעט מים לרחוץ רגליהם מעט מפני החום. לתת מים קרים על נפש עיפה. וישענו תחת העץ לרוח היום. לא יבאו באהל ובמשכן.“ (פירוש לתורה, מאת משה בן נחמן (רמב״ן), סביב 1270, באתר מאגרים)
    • ”ואחרי השלימך כל אלה תצאי עם דודת לשוח בשדה לרוח היום.“ (מסתרי פריז, מאת קלמן שולמאן, 1857, חלק א)
    • ”כל השפות מתפתחות לרוח היום ו“הקאפע-שאנטנים” ויש לאל ידן לתאר את החיים ההם בכל דקותם ועמקם, צבעיהם וגוניהם, לפרטיהם ופרטי-פרטיהם, ממש עם כל התרי"ג מצות התלויות בהם…“ (יפיפותו של יפת, מאת אלחנן ליב לוינסקי, בפרויקט בן יהודה)
    • ”רכבת הנוסעים שהיתה בדרכה ביום ב' מת"א לב"ש נעצרה בדרכה לפחות למשך ‭ 10‬ דקות ע"י סוס ש"טייל" לו לרוח היום על פסי המסילה מדרום לקריית־גת.“ ("על המשמר", יום רביעי, פברואר 19, 1964, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מקור

[עריכה]
  • פעם יחידי במקרא – ”וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל יְהֹוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם, וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן.“ (בראשית ג, פסוק ח) שם משמעות איננה ברורה.


פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • רש״י פרש רוח- לשון צד. יום-כינוי לשמש: לרוח היום - לאותו רוח שהשמש באה לשם, וזו היא מערבית, שלפנות ערב חמה במערב...
  • ספורנו: לרוח היום. לרצון היום, לעשות דברים הנרצים באותו יום כמו שעשה בשאר ימי בראשית, וכמו שעשה באותו יום קדם חטאם.
  • רמב״ן: וטעם לרוח היום. כי בהגלות השכינה תבא רוח גדולה וחזק, כענין שנאמר (מ"א יט יא) והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה', וכן וידא על כנפי רוח (תהלים יח יא), וכתוב באיוב (איוב לח א) ויען ה' את איוב מן הסערה, ולפיכך אמר בכאן כי שמעו קול ה' שנתגלה השכינה בגן כמתקרב אליהם לרוח היום, כי רוח ה' נשבה בו בגן כרוח הימים, לא רוח גדולה וחזק במחזה בשאר הנבואות, שלא יפחדו ויבהלו. ואמר כי אף על פי כן נתחבאו מפני מערומיהם


ראו גם

[עריכה]