לבט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: בטט.

לֶבֶט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לבט
הגייה* levet
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ב־ט
דרך תצורה
נטיות ר׳ לְבַטִים; לֶבֶט־, ר׳ לִבְטֵי־
  1. התלבטות, מאבק בין אדם לבין עצמו בנוגע להחלטה קשה או גורלית שעליו לקבל (בדרך כלל בא ברבים).

גיזרון[עריכה]

  • על פי הבנה אחת במילה המקראית נלבט.
  • בלשון הארמית שורש (ܠ ܒ ܛ, המקביל לשורש העברי ל-ב-ט) מופיע בהוראת דיכוימצור . לשורש ל-ב-ט שתי היקרויות מקראיות: ”וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט“ (הושע ד, פסוק יד), ”וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט“ (משלי י, פסוק ח).
  • במדרש " מה גרם לו ילבט זה לוט שהביא לו לבטים לא יבא עמוני ומואבי ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמו

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש לבט
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית בלשון ימינו - מאמץ לקבל החלטה. בלשון המקרא ישנם פירושים שונים - ראו ביאור השורש לבט באתר ויקיטקסט.
גזרה גזרת השלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעלים[עריכה]

ל־ב־ט עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָבַט לוֹבַט או לָבוּט יִלְבּוֹט לְבוֹט לִלְבּוֹט
נִפְעַל נִלְבַּט נִלְבָּט יִלָּבֵט הִלָּבֵט לְהִלָּבֵט
הִפְעִיל הִלְבִּיט מַלְבִּיט יַלְבִּיט הַלְבֵּט לְהַלְבִּיט
הֻפְעַל הֻלְבַּט מֻלְבַּט יֻלְבַּט -אין- -אין-
פִּעֵל לִבַּט מְלַבֵּט יְלַבֵּט לַבֵּט לְלַבֵּט
פֻּעַל לֻבַּט מְלֻבַּט יְלֻבַּט -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַבֵּט מִתְלַבֵּט יִתְלַבֵּט הִתְלַבֵּט לְהִתְלַבֵּט