מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
כָּרֵס (גם: כָּרֵשׂ) [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
כרס או כרש
הגייה *
kares (במלרע)
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
כ־ר־ס
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
ר': כְּרֵסוֹת, נ"י: כֶּרֶס־[1] , נ"ר: כִּרְסוֹת־, כ': כְּרֵסוֹ, כְּרֵסָהּ; כִּרְסוֹתֵיהֶן, כִּרְסוֹתֵינוּ
קובץ:Grasa-abdominal-cintura.jpg כרסו של איש שמן .
אֵזוֹר בְּגוּפָם שֶׁל יְצוּרִים חַיִּים הַמָּצוּי מִתַּחַת לֶחָזֶה וּמֵעַל הָאַגָּן, בֶּטֶן.
”אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הִצִּיגַנִי כְּלִי רִיק בְּלָעַנִי כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשׂוֹ מֵעֲדָנָי הֱדִיחָנִי.“ (ירמיהו נא , פסוק לד )
”מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה, בֵּית דִּין מַכְנִיסִים אוֹתוֹ לַכִּפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִין עַד שֶׁכְּרֵסוֹ מִתְבַּקַּעַת.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ט, משנה ה )
”יָדָהּ טֶפַח וְרָחָבָּהּ טֶפַח, וְרֹאשָׁהּ מַגַּעַת עַל פִּי כְרֵסוֹ ; וּמַכֶּה אוֹתוֹ שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו וּשְׁתֵּי יָדוֹת מִלְּאַחֲרָיו.“ (משנה, מסכת מכות – פרק ג, משנה יד )
"...בִּמְלֹאת כְּרֵסוֹ נָטָה מְאֹד אֶל הַשֵּׁנָה..." חיים נחמן ביאליק , "דון קישוט", ספר ראשון
"לִטואי עַב הַכָּרֵשׂ וּרְחַב הַכְּתֵפוֹת, אֲשֶׁר שַׂעֲרוֹת שְׂפָמוֹ כְּתַלְתַּלִּים..." נחום סוקולוב , "שנאת עולם לעם עולם"
..."בְּהֵמָה זוֹ [...] נֶאֶנְחָה עַל סְעוּדָה שֶׁאֵינָה מַסְפֶּקֶת לִכְרֵסָהּ ..." מנדלי מוכר ספרים , "סוסתי", פרק רביעי
במקרא באה מילה זו בשי"ן שמאלית, ומופעה יחידאי הוא. מקבילות לה גם באכדית בהגיית: כַּרשֻׁ (karšu ) בהוראת: בטן , בארמית- כַּרְסָא, ובערבית- كِرْش (קרי: כִּרְשׁ).
מילים נרדפות [ עריכה ]
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ שים לב שהצורה הסגולית "כֶּרֶס" היא צורת הסמיכות ולא צורת היחיד הנפרד כפי שהולך ורווח בדיבור.