כפתור ופרח
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כפתור ופרח |
| הגייה* | kaftor vaferakh |
| חלק דיבר | |
| מין | זכר |
| שורש | כ־פ־ת־ר, פ־ר־ח |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
כַּפְתוֹר וָפֶרַח[עריכה]
- לשון חז"ל קריאת התפעלות מליצית למראה דבר נאה; כינוי למלאכת מחשבת, מעשה אומן.
- "בשעה שהיה אדם אומר דבר מתוקן לפני ר' טרפון היה אומר כפתור ופרח, ובשעה שהיה אומר דבר של בטלה היה אומר לא ירד בני עמכם." (בראשית צא יב)
מקור[עריכה]
- הצרוף מופיע במשמעותו הלשונית הפשוטה (הן ביחיד והן ברבים) במקרא, בתלמוד ובכתבי קודש אחרים, בתיאור פיתוחי מנורת המקדש: ”שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים, בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח, כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.“ (שמות כה, פסוק לג)
- כביטוי התפעלות הוא מופיע לראשונה במדרש רבא. הביטוי נשמר מימות חז"ל ומשמש גם בעברית החדשה, כקריאת התפעלות ודבר שבח.
פרשנים מפרשים[עריכה]
לפי פירוש 'מתנות כהנה' משמש הביטוי לציון סדר נאה ויופי: "בשעה שהיה אדם אומר דבר מתוקן לפני רבי טרפון, היה אומר: 'כפתור ופרח!' - נאים ועגולים הדברים ככפתור ויפים כפרח." (מתנות כהונה, בראשית רבה צא יב).