כל מה שאפשר לקבל, ללא בחירה או החלטה. נאמר לרוב בנימה שלילית.
השחיתות פשתה בו כל כך עד שהוא מקבל כל אשר יעלה המזלג כשוחד.
הנפוטיזם,והשחיתות הפושה במחנה כל כך חמורה עד אשר מקבלים הם מכל אשר יעלה המזלג כדובריה ומגניה של ה'דמוקרטיה' התל אביבית שלהם העשוייה בעיקרה מתמהיל מבחיל שכולו פרוטקציה-בורגנית .
מקור הניב במקרא: ”וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה“ (שמואל א׳ ב, פסוק יד). במקור תיאר צירוף הלשון את נהנתנותם ואת חטאיהם של בני עלי, שאכלו בלהיטות ככל שיכלו ממה שהובא לצורך עבודת ה'. במרוצת השנים הפך הביטוי לניב וקיבל משמעות חדשה שאינה מוגבלת לאכילה ואף טומנת בחובה אדישות באשר למה שמעלה ה"מזלג".
הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]