יצא

יָצָא

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	יצא
שורש וגזרה	י־צ־א,גזרת נפ"יו+גזרת נל"א
בניין	פָּעַל (קל)

1. חצה את תחומו הפנימי של מקום מסוים, עבר אל מחוץ למקום שהיה בו, עבר מתחום אחד אל תחום אחר ; הלך לדרכו, עזב.

   • כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ וְכָל הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה. (בראשית ח יט)
   • לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים. (שיר השירים ז יב)
   • וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר (מלכים ב' ב כד)
   • התלמידה יצאה מן הכיתה והלכה לחצר.

2. התחיל במעשה; התחיל במעשה פומבי, לידיעת הציבור.

   • כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי אדני אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ (דברים כ א)
   • שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל. (שמואל ב' טז ה)
   • החברה יצאה במסע פרסום נרחב.

3. עשה את צרכיו

   • וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָּׁמָּה חוּץ. וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ. (דברים כג יג)

4. היה לאחר סיום ארוע או תהליך, נבע והתקבל מתהליך או ממעשה.

   • גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי וְיָדַיִךְ עַל רֹאשֵׁךְ (ירמיהו ב לז)
   • הוא יצא מן התאונה בשריטות קלות בלבד.
   • גם אני עשיתי את החישוב ויצא לי מספר אחר לגמרי.
   • שכחתי את העוגה בתנור והיא יצאה קצת שרופה.

5. נחלץ, התחמק.

   • יצאתי מהצרה הזאת.

6. בלשון הדיבור הצטייר באור מסוים, התברר כ...

   • בְּחָנַנִי כַּזָּהָב אֵצֵא (איוב כג י)
   • אולי השגת מה שרצית, אבל אתה יוצא מאוד רע מכל הסיפור הזה.

צירופים

• וכיוצא בזה
• יוצא צבא
• יצא בדימוס
• יצא בשאלה
• יצא בשן ועין
• יצא גבר
• יצא המרצע מן השק
• יצא זכאי
• יצא לתרבות רעה
• יצא מדעתו
• יצא מהארון
• יצא מן הכלים
• יצא שכרו בהפסדו

ניגודים

• נכנס (1)

תרגומים

• אנגלית:
  1. go forth‏, leave, ‏exit‏, come out‏‏
  2. go out‏, go forth‏‏‏‏
  3. defecate‏‏‏‏
  4. come out‏‏‏‏
  5. escape‏, get away‏‏‏‏
  6. come out‏, appear‏‏‏‏
• צרפתית: sortir‏‏‏‏ (סוֹרְטִיר) (1,4)

ראו גם

• הוציא
• הוצא
• יציאה
• צאה

השורש יצא

השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

י־צ־א	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	יָצָא	יוֹצֵא	יֵצֵא	צֵא	לָצֵאת
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	הוֹצִיא	יוֹצִיא	מוֹצִיא	הוֹצֵא	לְהוֹצִיא
הֻפְעַל	הוּצָא	מוּצָא	יוּצָא	-אין-	-אין-
פִּעֵל	יִצֵּא	מְיַצֵּא	יְיַצֵּא	יַצֵּא	לְיַצֵּא
פֻּעַל	יֻצָּא	מְיֻצָּא	יְיֻצָּא	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-

הערות

• בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]

יִצֵּא

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ייצא
שורש וגזרה	י־צ־א
בניין	פִּעֵל

1. מכר אל מחוץ לארץ, לארצות אחרות.

   • ישראל מיצאת תוצרת חקלאית, יהלומים, נשק ומוצרי תכנה.

נגודים

• יבא

ראו גם

• יצוא

תרגום

• אנגלית: export‏‏‏‏‏

השורש יצא

השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

י־צ־א	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	יָצָא	יוֹצֵא	יֵצֵא	צֵא	לָצֵאת
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	הוֹצִיא	יוֹצִיא	מוֹצִיא	הוֹצֵא	לְהוֹצִיא
הֻפְעַל	הוּצָא	מוּצָא	יוּצָא	-אין-	-אין-
פִּעֵל	יִצֵּא	מְיַצֵּא	יְיַצֵּא	יַצֵּא	לְיַצֵּא
פֻּעַל	יֻצָּא	מְיֻצָּא	יְיֻצָּא	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-

הערות

• בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[2]