יצא
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- חצה את תחומו הפנימי של מקום מסוים, עבר אל מחוץ למקום שהיה בו, עבר מתחום אחד אל תחום אחר ; הלך לדרכו, עזב.
-
- כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ וְכָל הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה. (בראשית ח יט)
- לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים. (שיר השירים ז יב)
- וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר (מלכים ב' ב כד)
- התלמידה יצאה מן הכיתה והלכה לחצר.
- התחיל במעשה; התחיל במעשה פומבי, לידיעת הציבור.
-
- כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי אדני אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ (דברים כ א)
- שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל. (שמואל ב' טז ה)
- החברה יצאה במסע פרסום נרחב.
- עשה את צרכיו
-
- וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָּׁמָּה חוּץ. וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ. (דברים כג יג)
- היה לאחר סיום ארוע או תהליך, נבע והתקבל מתהליך או ממעשה.
-
- גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי וְיָדַיִךְ עַל רֹאשֵׁךְ (ירמיהו ב לז)
- הוא יצא מן התאונה בשריטות קלות בלבד.
- גם אני עשיתי את החישוב ויצא לי מספר אחר לגמרי.
- שכחתי את העוגה בתנור והיא יצאה קצת שרופה.
- נחלץ, התחמק.
-
- בלשון הדיבור הצטייר באור מסוים, התברר כ...
-
- בְּחָנַנִי כַּזָּהָב אֵצֵא (איוב כג י)
- אולי השגת מה שרצית, אבל אתה יוצא מאוד רע מכל הסיפור הזה.
השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים [עריכה]
| י־צ־א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
יָצָא |
יוֹצֵא |
יֵצֵא |
צֵא |
לָצֵאת |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הוֹצִיא |
יוֹצִיא |
מוֹצִיא |
הוֹצֵא |
לְהוֹצִיא |
| הֻפְעַל |
הוּצָא |
מוּצָא |
יוּצָא |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
יִצֵּא |
מְיַצֵּא |
יְיַצֵּא |
יַצֵּא |
לְיַצֵּא |
| פֻּעַל |
יֻצָּא |
מְיֻצָּא |
יְיֻצָּא |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
- בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
ייצא |
| שורש וגזרה |
י־צ־א |
| בניין |
פִּעֵל |
- מכר אל מחוץ לארץ, לארצות אחרות.
-
- ישראל מיצאת תוצרת חקלאית, יהלומים, נשק ומוצרי תכנה.
השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים [עריכה]
| י־צ־א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
יָצָא |
יוֹצֵא |
יֵצֵא |
צֵא |
לָצֵאת |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הוֹצִיא |
יוֹצִיא |
מוֹצִיא |
הוֹצֵא |
לְהוֹצִיא |
| הֻפְעַל |
הוּצָא |
מוּצָא |
יוּצָא |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
יִצֵּא |
מְיַצֵּא |
יְיַצֵּא |
יַצֵּא |
לְיַצֵּא |
| פֻּעַל |
יֻצָּא |
מְיֻצָּא |
יְיֻצָּא |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
- בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[2]