ימה
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
ימה |
| הגייה* |
yama |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' יַמּוֹת; יַמַּת־, ר' יַמּוֹת־ |
ימת אירי, אחת הימות הגדולות בתבל
- מקווה מים גדול, המוקף יבשה.
-
- "תנו רבנן - רוחצים במי גרר (גדר), במי חמתן, במי עסיא (עיר מזרחית לכינרת) ובמי טבריא, אבל לא בים הגדול ולא בימה של סדום (ים המלח) שנתכוון לרפואה" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, ק"ט, ע"א)
מילים נרדפות [עריכה]
מידע נוסף [עריכה]
- בתלמוד ובדברי חז"ל המילה המקראית אגם איננה מופיעה, וים או ימה משמשות כחלופה לה.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
ימה |
| הגייה* |
yama |
| חלק דיבר |
תואר־הפועל |
| מין |
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
יָם + ה"א המגמה |
| נטיות |
|
- לכיוון הים.
-
- "וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה רוּחַ-יָם, חָזָק מְאֹד, וַיִּשָּׂא אֶת-הָאַרְבֶּה, וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף" (שמות י׳ – פסוק י״ט)
- "נְחַלִים זוֹרְמִים הַיַּמָּה/ וּבְיָם כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה/ גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה/ אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה" ("אולי על שפת הים"/ יהורם גאון)
- לכיוון מערב.
-
- "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" (בראשית כ״ח – פסוק י״ד)
- הים התיכון נמצא במערבה של ארץ־ישראל, וכך נתקבלה המשמעות "לכיוון מערבה". ראו גם אָחוֹר.
מילים נרדפות [עריכה]
מידע נוסף [עריכה]
