מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ימה
הגייה *
yama
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
י־מ־ם
דרך תצורה
משקל קַטְלָה
נטיות
ר׳ יַמּוֹת; יַמַּת־, ר׳ יַמּוֹת־
ימת אירי, אחת הימות הגדולות בתבל
מקוה מים גדול, המוקף יבשה.
מילים נרדפות [ עריכה ]
מידע נוסף [ עריכה ]
בתלמוד ובדברי חז"ל המילה המקראית אגם איננה מופיעה, וים או ימה משמשות כחלופה לה.
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
ימה תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אגמים
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ימה
הגייה *
ya ma
חלק דיבר
תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
ים + ה"א המגמה
נטיות
לכיוון הים.
”וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה רוּחַ-יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת-הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף...“ (שמות י , פסוק יט )
"נְחַלִים זוֹרְמִים הַיַּמָּה / וּבְיָם כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה / גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה / אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה" (אולי על שפת הים , מאת נורית הירש )
"לְפֶתַע הַיַּמָּה הִגַּעְנוּ / אֶל מוּל הַגַּלִּים אָז כָּרַעְנוּ / הָרוּחַ הִמְשִׁיךְ לְבַדּוֹ." (אַתְּ וַאֲנִי וְהָרוּחַ , מאת יורם טהרלב )
לכיוון מערב .
”וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה“ (בראשית כח , פסוק יד )
תוספת של ה"א המגמה למילה יָם . הים התיכון נמצא במערבה של ארץ־ישראל, וכך נתקבלה המשמעות "לכיוון מערבה". ראו גם אָחוֹר . אולם נראה שהמילה מצויה הרבה לפני הולדת העברית,ברובד מצרית-קדומה בהגיית: גִ'/אִ-מֶנְטִי (jmntj ) בהוראת:מערבי,ימין (צד). להלן ההרוגליף:
2. טור סיני הציע לתקן את הפסוק: ” וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם “ (יהושע יא , פסוק ח ) , בצורה הזאת: ”וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד-יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּם, וַיִּרְדְּפוּם עַד-צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂור הנפוֹת מימה “ (יהושע יא , פסוק ח ) לפיכך מציע טור סיני ש"נפות מימה" (ממערב), הן: ”נָפוֹת דּוֹר, מִיָּם“ (יהושע יא , פסוק ב ) .
הדברים נכונים גם לגבי המסופר בספר דברי הימים: ”וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן וְאֵת אָבֵל מָיִם וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִי“ (דברי הימים ב , פסוקים טז – ד ) , וגם כאן יש לקרוא: ”וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן וְאֵת אָבֵל מָ-יִמה וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִ“ (דברי הימים ב , פסוקים טז – ד ) .
מילים נרדפות [ עריכה ]
מידע נוסף [ עריכה ]