השורש ח־ר־שׁ א הוא שורש מגזרת השלמים.
[עריכה] נטיות הפעלים
| ח־ר־שׁ א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
חָרַשׁ |
חוֹרֵשׁ |
יַחֲרֹשׁ |
חֲרֹשׁ |
לַחֲרֹשׁ |
| נִפְעַל |
נֶחֱרַשׁ |
נֶחֱרָשׁ |
יֵחָרֵשׁ |
הֵחָרֵשׁ |
לְהֵחָרֵשׁ |
| הִפְעִיל |
הֶחֱרִישׁ |
מַחֲרִישׁ |
יַחֲרִישׁ |
הַחֲרֵשׁ |
לְהַחֲרִישׁ |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
[עריכה] אטימולוגיה
- שורש מקראי שקיימות לו מקבילות בשפות שמיות שונות. אכדית eresu (עיבד אדמה); אכדית "חרסו" (זמם, תכנן להרע); פיניקית "חרש".