מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ויכוח
הגייה *
viku' akh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ו־כ־ח
דרך תצורה
משקל קִטּוּל
נטיות
ר׳ וִכּוּחִים, וִכּוּחֵי־
ויכוח בין גבר לאישה בעקבות חשד לניאוף
לשון ימי הביניים דו שיח קולני הנובע מאי־הסכמה בין הצדדים.
"הִגָּיוֹנְךָ הֵמַרְנוּ .וִכּוּחֵינוּ וִויּעֲתּוֹנוּ. זִכְרוֹנְךְ זִלַּלְנוּ. חֶרְפָּתְנוּ חִבְּלוּנוּ". / 'קדושתות לשבתות הפורענות והנחמה', יניי .
"אֵין קִפּוּחַ יֵשׁ וִכּוּחַ אֵין שָׁחוֹר וְאֵין לָבָן בּוֹאוּ נָא אַחִים בְּיַחַד יֵשׁ מָקוֹם כָּאן לְכֻלָּם / מילים: יוני רועה, אלי לוזון-'אין קיפוח' .
שם פעולה מן הפועל ויכח הנדיר (הפועל החוזר התוכח נפוץ יותר). המילה מופיעה לראשונה בלשון הפיוט של יניי (600-500 לסה"נ)
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
השורש וכח
השורש ו־כ־ח הוא שורש מגזרת נפ"יו .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
י־כ־ח
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נִפְעַל
נוֹכַח
נוֹכָח
יִוָּכַח
הִוָּכַח
לְהִוָּכַח
הִפְעִיל
הוֹכִיחַ
מוֹכִיחַ
יוֹכִיחַ
הוֹכַח
לְהוֹכִיחַ
הֻפְעַל
הוּכַח
מוּכָח
יוּכַח
-אין-
-אין-
פִּעֵל
וִכַּח
מְוַכֵּחַ
יְוַכֵּחַ
וַכַּח
לְוַכֵּחַ
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְוַכֵּחַ
מִתְוַכֵּחַ
יִתְוַכֵּחַ
הִתְוַכֵּחַ
לְהִתְוַכֵּחַ
הבניינים פיעל והתפעל הם עדות לכך שבמקור השורש הוא עם ו ' ולא עם י ' .
בבניינים התפעל ופיעל על כל זמניהם, וכן בבניין הפעיל בזמן הציווי , עה"פ יכולה להינקד בצירה ואחריו פתח גנובה או בפתח, דהיינו; אֶתְוַכֵּחַ אוֹ אֶתְוַכַּח, מְוַכֵּחַ אוֹ מְוַכַּח, הוֹכֵחַ אוֹ הוֹכַח וכו'...